פעם ראשונה שאני כותבת.. ומרגישה מטומטמת

הי אנשושים, פעם ראשונה שאני כותבת פה, מרגישה כמו מטומטמת...

בימים האחרונים הכל עובר כך כל לאט, הוצאתי איזה ליטר דמעות אפילו לא יודעת למה הוא
שווה את זה, אבל כנראה שהוא שווה.

הכל התחיל בתחילת השנה הכרתי מישו חדש, אליאור. הפכנו להיות הידידים הכי טובים
למרות שבהתחלה לא התייחסתי אליו בכלל, הייתי בראש של לימודים, חברים יש לי מספיק
... הקשר ביני לבין חבר שלי, אהבה שנייה .. אבל חזקה לא היה משו.. כל אחד עסוק
בעניינים שלו וגם שאנחנו גרים רחוק. אז בכלל...

ואז אליאור התחיל להתקרב אלי ואני ביישנית כזאתי אז כל הזמן לא התייחסתי.. זאתומרת
התייחסתי אבל קצת..

ואז התקרבנו והתקרבנו וככל שהכרתי אותו יותר היה לי יותר ברור שהוא יהיה הידיד הכי
טוב שלי כי הוא היה באותו ראש שלי וכל מה שאמרתי הוא כל כך הבין..

אני סיפרתי לו הכל והוא לי.. רק שהוא לא גילה לי את מי הוא אוהב הוא אמר שהיא רחוקה
וקוראים לה ענת. ח נגיד ש...

עד שפעם אחת זה התגלגל והוא אמר שאותי ואני הייתי בשוק אני מספרת לו תדברים הכי
חשובים בחיים שלי.. איך אני מתה על חבר שלי, איך הוא רחוק.. ופתאום הוא מפיל עלי את
זה... לא דברתי איתו איזה יומיים בתירוץ שאיך הוא לא גילה לי ... אחרי זה השלמנו
וכבר לא הרגשתי מבוכה למה אמרתי לו שאני אוהבת את חבר שלי...



בקיצור הגיע הזמן של הטיול יומיים... והוא בא אלי פתאום קורא לי החוצה מהאוהל אם
פרח חשבתי הוא צוחק והוא מדביק לי נשיקה אני חזרתי לאוהל יענטו העפתי אותו ממני...
ואחרי זה עוד כל השכבה עלי שהוא בוכה...

אלוהים...

סיפרתי לחבר שלי והוא רותח אנלא מבינה מה הוא רוצה? תאמת קצת נמאס לי אני באה
ומספרת והוא כועס פגוע לא מדבר איתי רק מתחמק אחרי זה הוא אומר שאני מסיקה עובדות
סתם שאנלא מבינה על מה בכלל!!!!!!!

אז פליז פליז פליז אני לא אעמוד בזה עם הוא לא יהיה איתי. שלחו עצות...