שיר שכתבתי...לא בטוחה שתבינו..או שתזדהו...בכל מקרה, שיר מהלב

מאז שהלכת כבר לא רואה כלום


מצד אחד אתה פה,


מצד שני לא השארת דבר.


מחפשת אותך בין האנשים


כשהם לא רואים, מביטה לצדדים


בוחנת מקומות בהם נהגת להיות


כאילו באמת תהיה שם גם עכשיו...


אני יודעת שזה מיותר כל כך,


אני יודעת שזה טיפשי


ואפילו מגוחך


אבל איכשהו התקווה שנעלמה


חזרה אליי


איכשהו, דווקא עכשיו, אחרי שהלכת


דווקא עכשיו,


שלא נראה סיכוי שתחזור.


אני מוצאת את עצמי מביטה לאחור


מביטה לכל הכיוונים


ולא מוצאת


וממשיכה לחכות.


מחכה לרגע שתצעד לך באותו השביל


עוד פעם, כפי שהייתי רואה אותך צועד


ומביטה בך מרחוק...


מחכה לרגע שתחזור


מחכה לרגע שתצעד לך, שוב, באותו השביל


שתצעד, והפעם תדע שאל ליבי הוא מוביל


ולא תחלוף על פניו, עוד פעם, כמו תמיד


אולי הפעם תעצור, תחשוב...תביט


מחכה לרגע שתצעד לך באותו השביל


ושאולי הפעם לא אצטרך לחפש אותך בין האנשים


לא אצטרך להביט לצדדים.


אולי הפעם


לא אצטרך להביט בך צועד חזרה....


מאותו השביל,


כפי שהייתי רואה אותך צועד