אני יושבת

אני יושבת כאן עם כל חבריך


ואתה- אתה לא שם


אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך


ועד כמה שאני רוצה אלייך.


אני שם רק יושבת וחושבת- חושבת עליך


אני רק מחכה שמישהו אליי יוציא מילה, ישאל אותי איזושהי שאלה,


אני אומרת לעצמי אולי זה יוציא לי מהראש אותך...


ואתה- אתה שם במקום שאתה


עם מחשבותייך הנפלאות בתוך ראשך


אבל- אבל המחשבות לא עליי


וזה כואב- זה כואב שאתה פשוט לא יודע כמה אני אוהבת אותך


זה כואב שאתה לא מכיר אותי מבפנים


שכל מה שאתה מכיר זה רק גוף ופנים


אז למה זה? למה?


אתה אינךך יודע עד כמה אותך אני אוהבת,


ותמיד מוכנה להיות לך אוזן קשבת


לעשות לך את כל הטוב שבעולם


ולגרום שבחייך יהיה איתי מושלם


אבל- אבל לא, כי אליי אינך מתקרב


אינך מכיר אותי מתוך הלב, וזה- זה כואב!