פריקה .

ואיך התחושה הזאת שוב הגיעה ., משום מקום .החודש הראשון של הלימודים היה מצויין .

היה לי טוב , באמת טוב .

עכשיו כאילו הכל היתהפך . מאיזה טעות אחת . שגיאה .

והינה אני שוב לבד , בלי שום תמיכה .

אז ככה זה להיות מאוהבת אה ?

איך היתאהבתי דווקא בו , הרי אמרתי שהוא סתאם ילד ילדותי שלא יודע מזה אהבה ,

שכל מה שהוא עושה בחחיים זה בישביל הפוזה .

הרי אמרתי את זה , מה לא ?

ואיך נהיינתי כל כך טיפשה , כמו כולן .. והיתאההבתי .

לא הייתי מסוגלת להודות , טוב נו ..

לפחות עד עכשיו .

כן . אני אוהבת אותו .

וזה קשה . מאוד קשה

ואני שונאת את העובדה שאני אוהבת אותו ..

שרק המחשבה שאני אראה אותו מחר גוררמת לי לצמרמורת .

אבל מה לעשות .. שאני לא מושלמת , וגם אני .. כמו כולם עושה טעויות .

אבל לא . אני לא בישבילו והוא לא בישבילי ..

ככה אמרו . וגם צדקו ..

ואני רוצה להיות זאת ..

שתחזיק אותו ברגעים הקשים .

זאתי שתנשק ותלטף אותו ..

זאתי שתעבור איתו את כל הרגעים היפים , והקשים .

זאתי שתיהיה לצידו כל הדרך .

זאתי שתאהב אותו .. והוא אותה .

מותר לחלום לא ?

ואני אאסוף את כל השברירים שנותרו . ואחבר אותם לאחד ..

וכל יהיה בסדר ., אני אחזור לעצמי .

ואיך הייתי כזאת מטומטמת .. ואיך האמנתי .

שבעצם .. כל מה שהוא ראה בי , היה השרמוטה שלו ,

הזונה הפרטית שלו . סתאם עוד פרחה מהשיכבה

סתאם עוד אחת .. שנידלקה עליו בלי להגיד מילה .

הרי כולן בישבילו הן סתם . כולן !

שיפתח כבר את העיניים ..

ושיוריד קצת מהפוזה כבר .

שייראה .. שלא כל העולם סובב סביבו

ושלא כל הבנות רוצות אותו .

הוא סתם עוד ילד בין כל הבנים ..

יפה . אבל מניאק מבפנים .

כולן מתייחסות אליו כאילו שהוא מלך העולם . .

אבל עכשיו , אם להיסתכל אחורה . נוו לשם ..

הרי אני מכירה אתו ? אני מכירה אותו

הוא סתם מנייאק , שלא יודע להעריך בנות . שלא יודע מה זה חברה .

זה שאומר שחברים שלו בישבילו זה כל העולם .

.אבל בעצם הוא סתם אחד שניתלה על חברים שלו שיבואו ויצילו אותו ..

ה- " גב " שלו ..

הולך לגדולות בתקווה שהן ירצו אותו .

אבל בעצם .. יום אחריי .. הן צוחקות עליו בלי סוף .

אפ'חד לא מכיר אותו .

יש לו את התדמית של הילד הרוסי הכבד .. ההמעשן ושתיין . הזה שמשיג כל בת שהוא רוצה ..

זה שכבר " שכב " .

אבל בעצם . כל התדמית הזאת .. בנותה ממהלך השנים .

התדמית שהוא רצה לבנות לעצמו .. הוא בנה .

אבל הוא לא כזה .. הוא אחר .

כשהיינו לבד מדי פעם ,, הוא היה אחר .. ממש אחר .

למה אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה , במחיאת כף ..

ולתקן את הטעויות של העבר ?

זה מה שכולם שואלים .

אבל לי יש את התשובה .

אם למחוק את כל הטעויות שבעבר .

זה כמו למחוק את על הניסיון שהתצטבר בשנים .

זה כמו למחוק מה שלמדנו עד עכשיו ..

בעצצם , כל אחד עשה טעויות .

מה לעשות שזה הטבע של האדם .

ואני לא צריכה אותו .. אני יכולה להיסתדר מצוין בלעדיו

לא הוא זה שמכאיב לי . אלא טיפשותיי !

הוא יכול ללכת להיזדיין מבחינתי ..

זאת הקינאה שהורגת אותי מבפנים.

והאופטימייות .. מזמן עזבה ת'חפצים והלכה .

כי בלי התקווה .. היא לא שווה דבר !

התקווה עוד נעלמה ממזמן .. ואייתה ? השאיפה .

ורק לחשוב שאני כבר 13 שנה בעולם הזה ..

ועוד לא הרגשתי נאהבת על ידי אפ'חד ,.

פאקינג עולם מזדיין !