שיר ורותם - זוג משמיים .. סיפור ארוך ושווה קריאה:]

אני כתבתי ...... אתמול בלילה .



זוג משמיים – שיר & רותם .



הכל התחיל לפני שנתיים ... הייתי כמו כולן , אחרי האהבה הנכזבת הראשונה שהייתה לי , ציפיתי לגבר החלומות שלי , לנסיך שלי ...

חיכיתי למשהו שיאהב אותי באמת, שיעריך אותי , שלא יזלזל בי ...

וכן , שגם יהיה חתיך :] .

לא היה חסר לי "מעריצים" כלומר לא היה חסר לי בנים שרוצים אותי.

אבל לא יכולתי להיות עם מישהו שלא מספיק אהבתי.. ושאני לא בטוחה שהוא אוהב אותי ,

היה לי ממש קשה להתאהב אחרי שכבר נפגעתי מאהבה.

הילד שכל-כך נפגעתי ממנו היה ילד שהיינו ביחד לפני שהכרנו בכלל, יצאתי איתו רק בגלל ה"שם" שלו , והיופי שלו ,

קוראים לו ליאל הוא הוא בן 16 היה עם שיער טיפה ארוך ובלונדיני ועניים בצבע ירוק והוא היה שחום והיו לו ריבועים והוא ממש אהב את הים והוא היה גולש .

שכתי לספר קצת על עצמי אז זה הזמן .. קוראים לי שיר אני בת 15 יש לי שיער חום ועניים ירוקות אני רזה וגבוה.

איך שאני וליאל התחלנו לצאת , אני לא אהבתי אותו ... אבל היה לי הרגשה שאני יכולה לאהוב אותו .. אז ניסיתי , מה כבר יכול לקרות ?

אז זהו שקרה.. והרבה.. אחרי שהתאהבתי בו הוא שיחק בי ... מה לעשות , כשמראים למישהו יותר מדיי אהבה הזלזול כבר בדרך ...

הוא היה ילד שאהב "לדפוק ולזרוק" ... אבל הוא נאכל מבפנים שאיתי לא הלך לו .. לא נתתי לו ולא הכל פעל לפי רצונו .

אני והוא החזקנו 3 חודשים ביחד ..

יום אחד אני והוא רבנו ריב שגם לפרידה .. כל אחד פנה לכיוון שונה ולחיים שלו .. היה לי ממש קשה להתגבר עליו , הייתי חושבת עליו המון , בוכה בגללו המון ... הייתי בדכאון שלא ניתן לתאר הגעתי למצב שחשבתי על התאבדויות.

עד שיום אחד החלטתי שדיי , שאני חייבת משהו חדש , שכן ידע להעריך אותי ..

אז התחלתי לצאת למקומות עם חברות , ובאיזה יום אחד יצאתי לפאב ...

ראיתי את הבנאדם הכי יפה שראיתי בחיי ,

אני והוא לא הפסקנו לדפוק מבטים הסתכלתי עליו ופשוט התאהבתי בו .

חברה שלי הלכה לשירותים ואני ישבתי בכיסא לבד

פתאום הוא בא והתיישב לידי אני לא ישכח את המבט הזה שהיה לו בעניים .. דיברנו קצת , הוא שאל עליי פרטים ואני עליו , ואז החלפנו אייסקיו ופלאפונים.

כל הערב ישבנו ביחד .. דיברנו , יש לו חוכמת חיים. טוב אני אספר עליו קצת , קוראים לו רותם הוא בן 17 וחצי הוא גבוה שרירי , עם שיער חום ועניים בצבע דבש / ירוק . הוא היה שחקן כדורגל והוא היה מעפולה.

הגיע הזמן לחזור הביתה יצאתי עם חיו על הפנים בבוקר קמתי התחברתי ישר לאייסי והיה לי הודעת אישור ממנו. דיברנו , דיברנו המון הוא סיפר לי המון על החיים שלו וההפך .

בסוף השיחה סיכמנו שהוא בא היום אליי ... אז בלילה הוא בא, ישבנו קצת בחדר ואז יצאנו החוצה ישבנו רק שתינו.. דיברנו , צחקנו הרגשתי שאני מ=ת=א=ה=ב=ת !

שיחקתי אותה קשה להשגה .. לא נתתי לו לנשק אותי וכו'..

אחרי חודש וחצי ככה של דיבורים ופגישות הוא הזמין אותי למסעדה ישבנו דיברנו צחקנו כרגיל ..

היה שקט, פתאום הוא אמר לי שהוא אוהב אותי .. הסתכלנו אחד על השני בעניים ואז התנשקנו , הנשיקה הראשונה שלנו .. יצאנו מהמסעדה מחובקים ומחזיקים ידיים כל אחד עם חיוך של מליון דולר.

ישבתי בחדר וחשבתי.. הינה הוא בא ..הבחור שתמיד חיכיתי לו, כל חיי .

אני ורותם היינו עושים הכל ביחד .. ההורים שלי ממש אהבו אותו הוא היה כמו בן בשבילם .. ולהפך ..

לא היה לנו נמאס אפעם אחד מהשני , בחופש הגדול , אחרי שהיינו חצי שנה ביחד נסענו לאילת ... היה לי הכי הכי כיף בעולם , וזה קרה . שכבנו בפעם הראשונה זה היה ממש כיף ומרגש .. כל יום ויום היינו עושים חיים ..

הרגשתי שאם הוא יעזוב אותי או שיקרה לו משו אני ימות.

כשחזרנו מאילת הכל התחיל להשתנות , הוא היה המון לא בבית .. הוא הסתיר המון דברים.

פתאום הוא התחיל לסנן אותי לא לענות לא לטלפונים ולא להודעות , התחלתי לחשוב שקרה משו , בכיתי כל כך ..

הייתי ימים שלמים בחדר בוכה בלי הפסקה , חשבתי הוא כמו רוב הבנים , מחפש סקס .

ההורים שלי ממש דאגו לי .

.פתאום הוא נכנס לחדר שלי , הוא נראה עצוב ומוזנח מתמיד . איך שהוא נכנס שתינו הסתכלנו אחד על השני והוא אמר " שיר אני אוהב אותך ולא משנה מה יקרה תדעי שתמיד אני יאהב אותך ואת האישה של חיי ."

דיברנו , בכינו הוא אמר לי דברים כל כך יפים , הרגשתי שקרה משו. עצרתי אותו שאלתי אותו מה קרה? היה לו ממש קשה לדבר . הוא התחיל לגמגם , ואחרי שתיקה של שתי דקות הוא אמר " שיר , הייתי בבית החולים נבדקתי בדיקות דם רגילות וגילו לי איידס , לא רציתי שזה יצא ככה אבל הרגשתי שאני חייב להגיד לך את זה ושתלכי לבדק " , אני לא עניתי . שתקתי . המילים לא יצאו לי מהפה ראיתי את המוות שלנו עובר לי מול הפנים.

אחרי שתיקה של 5 דקות רותם רץ מהבית שלי . צעקתי לו שיבוא , הוא לא בא .

יומיים שלמים לא אכלתי לא יצאתי מהחדר ולא כלום .. כל מי שנכנס אליי לחדר צעקתי עליו בתוקפנות שיצא

אחרי שבוע של בכי , חשיבות והכל החלטתי שאי אפשר ככה . הלכתי אליו לבית ראיתי אותו במיטה בוכה ונשכבתי לידו שתינו בכינו כמו תינוקות עד שאמרתי לו "רותם דיי אנחנו חיים לדבר ולראות מה עושים "

הוא לא ענה לי , אז התקדמתי לעבר הדלת והוא צעק לי "שיר " .. עניתי .. הוא אמר לי את צודקת , דיברנו בכינו ונזכרנו ברגעים היפים שלנו.

רותם אמר לי שאני חייבת ללכת להבדק.

אז אני והוא נסענו לבית חולים ונבדקתי.

כעבור שבוע הגיעו אליי התוצאות וקראתי לרותם אמרתי לו שאני רוצה שנפתח את זה ביחד .

סיכמנו שמה שלא יהיה ומה שלא יקרה נעבור את זה ביחד.

פתחנו את הדף והיה רשום שאני לא נדבקתי הוא חיבק אותי .. הדמעות לא הפסיקו לרדת מהעניים שלנו . אמרתי לו " רותם אני מזה מצטערת , אני לא משאירה אותך לבד בסיפור הזה למחלה הזאת אין תרופה אם זה למות אז זה שתינו ביחד .

ואז הוספתי " ועכשיו " והוא כמובן לא הסכים ,

הוא אמר לי "שיר אני צריך למות אני ימות לבד שיגיע זמני , אני לא רוצה שאת תסיימי את החיים שלך בגללי"

לקח לו להגיד את המשפט הזה המון זמן , המעות חנקו אותו , ואותי גם .

שתינו ישבנו בחדר שלי ובכינו כמו שתי תינוקות.

"רותם אתה לא מבין שבלעדייך אין טעם לחיים שלי? אתה לא מבין את זה שאתה כבר חצי ממני? איזה חצי ממני בעצם אתה כל כולם רותם , אני לא יכולה לנשום בלעדייך ואני לא רואה את החיים שלי בלעדייך"

אמרתי לו , הוא חיבר אותי ואמר לי "יהיה טוב שיר יהיה טוב " .

אני לא מבינה למה דווקא לנו זה קרה עד שהייתי כל כך מאושרת איתו , עברנו המון דברים ביחד .

אני ורותם הלטנו לנצל את החיים שנשארו לנו ולא לחשוב על העתיד ולחיות רק את ההווה , ומה שלא יקרה , שנשאר ביחד עד שהמוות יפריד בנינו .

וכן , כך היה ,אחרי חודש הכי יפה בעולם שחיינו את החיים שלנו הגיע לי המכה החזקה מכל .

היינו בבית שלו ופתאום הוא התחיל להשתעל כמו משוגע , קראתי להורים שלו בזמן שכולי דמעות הם הרגיעו אותי , הם אמרו שיהיה טוב .

נכנסנו לאמבולנס כל הדרך בכיתי אחרי יומיים שהוא התאשפז ישבתי ליד המיטה שלו ובכיתי .

ראיתי אותו עם כל המכשירים האלה וזה הרג אותי מבפנים.

פתאום הוא פתח את העניים הוא אמר לי "שיר" אמרתי לו "מאמי אל תדרג אתה בסדר והיה טוב , אל תדאג אני אתה נעבור את זה ביחד ואתה תצא מזז" הוא השתיק אותי ואמר לי "אני הולך למות "

הוא היה נראה כל- כך חלש הוא בקושי דיבר , לא יכולתי יותר נחקתי מהדמעות של עצמי ואמרתי לו "אל תגיד לי את זה" הוא אמר לי " תבטיחי לי שתשמרי על עצמך , שתמצאי לך משהו שאהב אותך כמוני ושלא תעשי לעצמך כלום "

אמרתי לו "דיי מאמי לא יקרה כלום .. " הוא לחש לי שהוא אוהב אותי ולאט לאט נעצמו לו העניים .. ואני התחלתי לצעוק והרופאים הוציאו אותי מהחדר ..

אחרי שעתיים של המתנה הרופא יצא ויש קמתי שאלתי אותו מה עם רותם שלי , הוא אמר לי לשבת .. ואז הוא הודיע לי את הגרוע מכל , הוא מת .

אני התגעתי צרחתי כמו מטומטמת רק רציתי למות להיות איתו שם למעלה..

הרופאים הביאו לי כדור הרגעה ונרגעתי , אבל הדמעות לא הפסיקו לרדת ..

חודש שלם ישבתי ישבתי בחדר שלי ולא יצאתי ממנו, בקושי הייתי אוכלת .

באיזה לילה אחד חלמתי חלום , ראיתי אותו בחלום הוא דיבר איתי , הוא אמר לי לא להיות עצובה, הוא אמר שרע לו לראות אותי ככה , קשה לו . התעוררתי מהחלום ואמרתי לעצמי שאני חייבת להמשיך בחיים שלי , לפחות לנסות.

התחלתי לצאת עם חברות , ולא הפסקתי לחשוב עליו , היו קטעים שפתאום הייתי בוכה והדמעות היו זולגות בלי הפסקה , היה לי קשה ולבסוף המשכתי בחיי.

ולא רציתי חבר , הגעתי למסקנה שצריך להנות מהלבד הזה .. וחבר זה גדול עליי , במיוחד עכשיו .

עכשיו אני מדברת שנתיים אחרי כל מה שקרה..

אני היתגברתי על הכל , למרות שעדיין עוברות בי המחשבות והזכרונות שלנו .

רותם , מלאך שלי אהבתי אותו כלכך ועדיין אוהבת ,

השמיים מפרידים בנינו אני למטה והוא למעלה מסתכל עליי ושומר עליי .

סיפרתי לכם את הסיפור הזה כדי שתדעו שמה שלא יהיה ויקרה , גם הגרוע מכל תתקדמו הלאה בחיים .. כי חיים רק פעם אחת.

החיים הם מתנה – ומתנות ? לא מחזירים