סליחה שלא חיכיתי.. נשבעת שאהבתי.. תראה כמה כאב יש בשיר שכתבתי

יושבת פה מנסה להוציא את כל מה שאני מרגישה במילים ובחרוזים


כדי שכל מי שקורא ירגיש את הכאב שבשיר הכאב שבפנים


כן באמת היה הרבה כאב.. אני רוצה לכתוב על אותה הפעם האחרונה..


על אותו המקום שהיינו שם.. איזה מין מקום.. אתה מאמין שאני לא זוכרת איך הוא נראה..?


כי הכל היה כל כך מעורפל באותו זמן.. אתה היחיד שראיתי..


לפחות היחיד שהצלחתי לראות עם כל הדמעות שכיסו את עייני.. כמה בכיתי..


בעצם כמה שתינו בכינו... אתה זוכר מה נשבענו? שאתה תלך ותבטיח לחזור ואני אחכה לך..


נדרתי שאחכה אפילו מליון שנה.. אבל לא באת, ות'אמת? נמאס לי לחכות.. שברת את כל התקוות..


ואני כבר לא בוכה על זה... כן נגמרו לי הדמעות.. אם אהבת אף פעם לא היית נותן לי לחכות


אבל כן אני בחיים לא אשכח את אותה הפעם שהלכת.. ואני מקווה שגם אתה עדיין אל שחכת..


ואם תחזור סליחה שלא חיכיתי באמת סליחה..אבל תדע שאהבתי.. נשבעת שאהבתי אותך 


וגם אם לעולם יותר לא אזכה לבכות איתך.. תודה שנתת לי לאהוב אותך