פעם

פעם ישבתי והסתכלתי בעיניך,
ראיתי עצב,פחד וכמעט זלגו דמעותיך..
חששתי שאתה כבר לא אוהב אותי,שכבר שחכת כל מה שאמרת לי,
אבל אז הבנתי שאני סתם ילדה , שלא ממש זקוקה לאהבה..
ואז זה קרה..הדבר הנורא..
מאז אני יושבת שם למעלה וצופה,
ושומרת עליך מלאך יפה שלי שלא יקרה לך שום דבר רע..
כי אתה לא אשם,הלהבות נכבו והאהבה פסקה..
אתה לא חייב לאהוב אותי..
בכל זאת אני הרי סתם ילדה...