תסתכלי עליו עכשיו

אי שם רחוק מעבר לקשת,


רחוק מעבר לענן,


את יושבת כל גג ביתך ומעבירה את הזמן,


לא מזמן שהוא עזב למקום אחר,


ולא תחלוף עונה עד שהוע יזכר,


ואת מרגישה שהוא עזב בלי סיבה,


את מנסה להבין אך ולא מקבלת תשובה,


תשובה שתסביר לך מה קרה לו פתאום,


ואולי פשוט תקומי בבוקר ותנפצי את החלום,


ואל תנסי להבין מה קרה לו ולמה עזב,


אולי הלב שנתן לך הרגיש רעב,


והוא נתן לך את כל חייו,


וכל חייו עונה אחת,


עונה של סתיו,


ולא כל מה שניראה מבחוץ הוא אמיתי,


זה סוג של פלאייר אבל אנושי,


הוא עבר דברים שכל חייך לא תחלמי,


ואך סיפרת לחברות "אתן לא יודעות מה הוא היה בישבילי"


ואולי הוא יידע שזה לא אמיתי,


כי אצלו רגש זה מהבטן מהלב,


ושאת מפנה לו את הגב זה כואב,


ואולי פעם אחת בחיים תנסי להסתכל גם עליו,


הוא לא היה הולך עם לא היה מאוכזב,


אז איפה שתיהיה מעבר לקשת מעבר לענן,


תנסי לחשוב על הגבר,


שעשית אותו ילד קטן.