מה שנותר כרגע זה לחכות ....... - סיפור חדש , חנצוווווווק (;

אני זוכרת הכל , כיאלו זה היה אתמול .

שהלכתי לקולנוע עם חברות שלי ,

סתם באמצע שנה ..

החלטנו לצאת , כי זה היום הולדת שלי .

הסרט היה כ'כ משעמם , שהחלטנו לזרוק אחת על



השניה פופקורן ..

ואז חברים שלך התחילו לצעוק עלינו שנשתוק .

צחקנו להם בפנים , ואז אתה באת לצעוק עליי , זוכר ?

והסתכלת עליי , וזה היה כיאלו לא יכולת לדבר .

הסתכלנו אחד על השני , ומאז הכל התחיל ..

עברת אלינו וצחקת איתנו , וחברים שלך כעסו עליך כי הלכת אלינו ולא התייחסת אליהם .

תמיד אמרת שהם חברים קנאים כאלה שאין לך כוח אליהם .

ושבגללם אתה לא יכול לדבר עם בנות ..

כ'כ צחקתי עליך בגלל זה ..

אני זוכרת שחברות שלי אמרו לי שאנחנו דומים .

לא באופי , אלא במראה החיצוני .

בעיניים , ובתווי פנים .

ת'אמת ? היו לנו את אותם עיניים ותווי פנים קצת דומים .

אבל צחקתי עליהם שהם אמרו את זה .

גם אתה צחקת .. אני זוכרת את הצחוק שלך עד עכשיו .

אחרי הסרט חברים שלך החליטו להתקפל ואנחנו

החלטנו ללכת לאכול , אז שאלנו אותך אם אתה רוצה לבוא .. והסכמת , זוכר ?

הלכנו לאכול פיצה , וככל שדיברתי איתך ..

הבנתי שאתה לא דומה לי בשום דבר .

אתה שונה ממני בהכל .

אם זה במשפחה ואם זה בדברים שאתה אוהב .

הכל היה הפוך בינינו .. רק ההדלקות הראשונה לא .

אבל אומרים שלבנאדם יש חצי אחר בעולם , אז הוא יחפש את החצי שלא דומה לו נכון ?

ככה היה וחברות שלי ממש חיבבו אותך , ככה שכמעט כל יום יצאת איתנו .

וביום שלא היית ? היית חסר .

כל הזמן היינו מכריחות אותך לבוא למטה , כןכן גם שאתה חולה .

אני זוכרת שהצטננת והיית צריך להיות במיטה ובאנו אליך , אז שעשית אפצ'י כולם התרחקו .

זה היה יום אחד המצחיקים ביותר שהיו לי .

היינו אז כיתה י'ב , זוכר ?

אני זוכרת שצלצלת אליי כי היה לך משעמם , ולכולם היו מבחנים , רק לי ולך לא היה . כי את המבחן עשינו כבר שנה שעברה .

אז החלטנו אני ואתה לרדת לשבת קצת למטה ..

והלכנו , ישבנו כמו שני הומלסים למטה , מחכים שמשו יקרה .

אני זוכרת שהתקרבנו , ואז היה את הנשיקה הראשונה ..

היינו כ'כ נבוכים אחד מהשני שלא ידענו מה להגיד , או איך להגיב .

אז החלטנו לשתוק , היה לך טלפון , אז היית צריך לחזור הביתה ..

אני זוכרת שאחרי היום הזה לא דיברנו יומיים בגלל שהתביישנו אחד מהשני , זה היה כ'כ הזוי .

לא דיברתי על זה עם אפ'חד . החלטתי לשתוק ..

וגם לא ידעתי אם אתה אמרת , אז פשוט לא עשיתי כלום בנוגע לזה .

ביום שהחלטת לרדת למטה .. לא הסתכלת עליי ..

והעדפת שנלך לצד ונדבר .

שם שאלת אותי אם אני רוצה שייצא עם זה משו , הסמקתי והסתכלתי עליך , העדפתי לא לדבר , ופשוט נישקתי אותך ..

ואז ככה עברה חצי שנה .. אני זוכרת שלפני החצי שנה

שלנו היה בינינו נתק , זוכר ? לא ממש דיברת איתי והיית ממש מרוחק .

אז נוי החליטה להתקשר אליי ולהגיד לי שמשו קרה לך , כמובן שישר התלבשתי ורצתי אליך ..

הכי טוב היה שגרת כמה בתים לידי .. ככה שזה ממש הסתדר יופי .

באתי אליך , ואח שלך הקטן פתח לי את הדלת ..

שנכנסתי לחדר שלך ראיתי מלאלא בלונים עם מכתבים קטנים שכתוב עליהם כמה שאני מקסימה

ויפה , ולא יודעת עוד מה כתבת .. אני זוכרת שזה היה לפני כמה שנים טובות .

כואב להיזכר ברגעים יפים , שחלפוו להם .

ככה עברה עוד חצי שנה ..

מסיימים את הביה'ס וכולם עוזבים לצבא .

לא פחדתי , כי ידעתי שאתה תשמור על עצמך ושתחזור אליי בריא ושלם ..

עד שצלצלת אליי , ואמרת לי שאתה אוהב אותי ..

מאז התחלתי לפחד .

זה היה יימים של סבל , שלא היה לי אפילו לא טלפון אחד ממך .

השתגעתי , ופחדתי שלא קרה לך משהו ..

אני שוב מצטמררת כיאלו זה קרה אתמול .

ואז הגיע טלפון .

המס' שעל הצג לא היה מוכר לי בכלל ..

אז לא עניתי , לאחר כמה ימים באו אליי הביתה ..

אמא שלך , אבא שלך , ואחיך הקטן .

אחיך הקטן חייך , כמו תמיד .

אמא שלך הייתה עצובה , ובוכייה ואביך גם .

ישבתי איתם בסלון כמובן , והם סיפרו לי ..

את הכל .

אני זוכרת שבקול צרוד ומר אבא שלך הודיע לי שנהרגת , אתה וחברך הטוב .

לא בכיתי באותו רגע , פשוט ישבתי קפואה . בלי מילים בפה שלי .

חשבתי על היום שצלצלת אליי , ואמרת לי כמה אתה אוהב אותי .

ושנאתי את עצמי שלא יכולתי לדבר איתך עוד כמה דק' .

אחרי שנה - שנתיים , שחזרתי לאכול , ושהפסקתי לנסות לפגוע בעצמי ..

הכרתי אותו , את הבן של האיש שבא אלינו הביתה .

אמא ישבה איתי , ואמרה לי שאני חייבת לתת לו צ'אנס ,

לצאת איתו .

הקשבתי לה .

יצאתי איתו לכמה דייטים , הוא כ'כ התאהב בי ..

שהוא הציע לי נישואים .

אבא תמיד אמר שהוא גבר שייתן הכל , ולא ישאל שאלות .

הוא פשוט יחבק , ולא ישאל .

הסכמתי להינשא לו . ואנחנו נשואים כבר שנה .

אני לא יגיד לך שבאושר , כי זה לא נכון .

הוא לא נגע בי , וכיבד את זה שאני לא יכולה שייגעו בי ,

הוא רק אהב אותי .. הוא כ'כ אהב אותי .. על זה

שהוא לא צעק עליי אפילו לא פעם אחת שלא בישלתי

לו .. או שלא כיבסתי לו .

הוא לא כעס עליי אפילו שניסיתי להתאבד כ'כ הרבה

פעמים ..

הוא רק ישב בצד , וניחם אותי . ונתן לי את הכל .

את כל מה שיש לו .

אז עד היום שאני יושבת איתו בסלון .. אני נזכרת

בדמות שלך ..

בדמות שלך עם החיוך שלך , ושאני מסתכלת במראה ?

אני רואה את התווי פנים שלך , ואת העיניים שלך .....

אז עכשיו אני רק מחכה , כי זה מה שנותר לי ...

מה שנותר לי זה רק לחכות ,

לחכות למוות הטבעי שלי .

למוות שיוביל אותי אליך ...



* זה עוד אח מהסיפורים ההזויים והלא האמייתיים שלי . אבל מקווה שנהניתם . אוהבת אותך .

ואם יש לכם איזה רעיון לסיפור , או סוף מעניין לסיפור תגידו לי .

3>*