ישבתי

ישבתי בחדרי , סגורה בעולמי..

משהו שהוא רק שלי .. הדבר הפרטי היחידי ..

יושבת וחושבת ... עד כמה מר גורלי .. זקוקה לך

עכשיו כדי לתמוך בי .. ישבתי על המיטה , והזיכרונות עולים..

איך שהתחבקנו .. אז .. כשהיינו אוהבים . ישבתי מוך המחשב

רואה את שנינו שמחים , אין דאגות לחיים , כאילו לתמיד חופשיים .

יושבת וחושבת ולפתע דמעה עושה דרכה ליציאה ונופלת לריצפה,

זאת הדמעה הראשונה מעצב שנפלה ממך.. אין לי כוח .. אין לי אהבה, אין לי אותך , אין לי דבר, כל מה שרציתי לא קרה לי .. לכן ישבתי בחדרי , סגורה בעולמים , וכך זה יישאר , ואולי כך ייגמר.