סתם מכתב אופטימי

האושר... כולנו חיים במטרה למצוא אותו.. ובעצם מהם החיים? החיים זה בית ספר אחד גדול שבו אנו לומדים על סוגי אנשים ומקרים.


אם תחשבו על זה תגיעו למסקנה שכל מאתנו עובר דברים לא נעימים ועובר תקופות קשות..  זה בעצם מה שמבגר אותנו.. הבעיות.. תארו לעצמכם עולם שכולו טוב.. מה יגרום לנו להרגיש חזקים?... עצם העובדה שלא עברנו כלום?...


אנחנו תמיד במירוץ עם הזמן רוצים לגדול למצוא אהבה ולעבוד לעשות מה שאנחנו רוצים.. במקום להנות מהרגע לקחת הכל בקלות.. לדעת שלא משנה מה לנו קורה תמיד יש יותר גרוע..


אני כותבת את המכתב הזה דוקא פה.. למרות שזה לא הכי קשור לאהבה כי בזמן האחרון אני קוראת מכתבים פה ובכלל נתקלת ביותר מדי בני נוער שהתאבדו או ממש הגיעו למקומות נמוכים בגלל אהבה, הורידו מהכבוד שלהם,הזניחו משפחה לימודים, והכל בגלל איזה בן או בת... שלא משנה כמה עכשיו הם אוהבים אותם זה יעבור להם בתוך תקופת זמן מסוימת.


אז לכל המיואשים מהחיים... תקחו את עצמכם בידים יש תמיד את מחר זה מה שאנחנו צריכים לחשוב אנחנו צעירים וחזקים ויש לנו עוד כלכך הרבה ללמוד ולסבול בגללו.. אם אנחנו לא נמצא את הכח שלנו והיכולות להתמודד עם דברים נלך לאיבוד בתוך עצמנו...


לא משנה כמה רע צריך לקום בבוקר להראות הכי יפה שאפשר ללכת לביצפר להשקיע בחברים ובלימודים.


אני עכשיו לא עוברת איזה מקרה עם מישהו שאני ממש אוהבת.. האמת שבכלל אין לי אבל אני עוברת תקופה בכלל לא קלה .. יותר מדי דברים נפלו עליי וילדה בגילי לא צריכה להתמודד איתם!


אבל אין מה לעשות אלו דברים שאני גאה בעצמי שאני מתמודדת איתם.. לא כל אחד היה מתמודד איתם כמו שאני והיו לי 2 אפשרויות או לקחת את עצמי בידים ולהתמוודד עם דברים או לשקוע עמוק בבוץ.. אבל לקחתי את עצמי אני מנסה להתמוד תוך כדי כך שאני תלמידה טובה מאוד ועדין נשארת ולהפך יש לי יותר מוטיבציה להשקיע בלימודים כדי להוכיח שלא רק יצאתי מזה והתחזקתי אלא עשיתי אתזה בצורה הטובה ביותר


אני מצטערת על החפירה.. זה היה המכתב האופטימי שלי.. אנשים יש לי רק מסר אחד... אנחנו צעירים ויפים וכל החיים עוד לפנינו אז לא משנה מה קורה .. תתפרקו תבכו תצרחו אבל קומו יום למחרת בבוקר כי יש הרבה סיבות לקום!


מקוה שעודדתי מישהו פה קצת.. אם לא לפחות את עצמי כן... אם אתם מסכימים איתי תגיבו...


לילה טוב לכם...