אהבה שהתגברה ומתגברת על קשיים רבים!!!

קודם כל אני חדשה באתר ואני רוצה לשתף אתכם באהבה הפרטית שלי!

החבר שלי ואני עברנו הרבה בעיות בשביל לממש את אהבתנו.אנחנו ביחד כבר 10 חודשים
(היום!!! 21-12-03)!! ואלה היו ה-10 חודשים הכי מדהימים של החיים שלי!!! אני אוהבת
אותו יותר מהכול!!! אנחנו בני 18 וחצי הוא בצבא אני עדיין ב-יב'!! אני יודעת שזה
בטח לא מעניין את כולם אבל אני רציתי קצת "לדבר" עם אנשים. הסיפור שלנו מאוד מסובך
ולא נופל על שום טלנובלה טובה.

אני בחורה מהעדה הקווקזית והוא תימני. ההורים שלי לא נתנו לנו להיות ביחד כי הוא לא
מהעדה שלה אבל אני אנחנו אוהבים אחד את השני בטירוף שלא וויתרנו כל כך בקלות. אחרי
הרבה מאוד מאוד בכי וניסיון להתאבדות והסתגרויות בבית ועוד כל מיני זוועות ההורים
שלי הסכימו בתנאי שנתארס ובעוד שנה נתחתן, כשאסיים את הלימודים בתיכון. אנחנו מלית
ברירה הסכמנו והיינו מאורסים במשך 5 חודשים ואז התחיל בלאגן
נוסף. ההורים שלי התחילו ללחוץ על זה שנתחתן, ולמרות שאני והחבר שלי רוצים להתחתן
בסוף השנה, ההורים של החבר שלי לא הסכימו וכך התבטלו האירוסין ועוד פעם חזרנו לבכי
וייסורים. עכשיו ההורים שלי חושבים שאנחנו לא בקשר אבל אנחנו כן.. נפגשים פעם שבוע
וגם זה בקושי.. הוא גר במקום אחר, 45 דקות נסיעה ממני. אבל אתמול קיבלנו ידיעה
משמחת מההורים של החבר שלי והם אמרו שהם הסכימו לנישואין ועכשיו אנחנו צריכים לדבר
עם ההורים שלי ורק מחפשים את הזמן הנכון.

אני יודעת שזה נשמע מופרך ותאמינו לי שיש עוד דברים שלא סיפרתי, עוד המון דברים!!
זה מה שזה נראה "אהבה בלתי אפשרית"

אבל המשפט שאני אוהבת הוא: "בסוף האהבה מנצחת, ולא משנה מה"!!!!

תודה על ההקשבה!!!!

גלית!!!