פרייייייייקה .

אני פעם ראשונה כותבת כאן ,

אבל אני באמת כבר לא יודעת איך לפרוק ,



כל אחד ואחת צבועים כולם לצידך רק בשביל אינטרס ,

ואף אחד לא יודע כמה באמת את פגועה וכמה את צריכה ,

תמיכה ועזרה ברגעים שהכי כואב לך I:



זה משו שכתבתי לחבר שלי לשעבר ,



ילד אני לא מסוגלת להסתכל לך בעיינים ,

ולא להתמלאות בדמעות הכאב שמציף אותי ,

אני לא עומדת בזה יותר אתה מכאיב לי ,

עצם העובדה שאתה כבר לא אוהב קורעת אותי ,

היינו ביחד וזה היה מושלם חשבתי שיש דבר כזה ,

רק באגדות , ואז זה נהיה סיוט אחד גדול ,

נפרדנו , ההורים שלי גילו עלינו , הם לא מרשים ,

לנו להיות ביחד הפסקת לאהוב וויתרת עליי .

אתה שכחת אותי , אני לא מאמינה שאני שוב ,

בוכה בגללך בגלל כל המילים היפות שהיית אומר ,

בגלל שכל פעם אתה היית שמה ואתה היית מחבק ,

ואתה היית אומר שהכל יהיה בסדר ואתה היחיד שהיה מבין ,

והיום ? ,

היום אני לבד בעולם אני מחפשת את הכתף שנתת ,

את החיבוק שחיבקת ואת המילים שאמרת ,

אני מחפשת את כל מה שנתת לי את החיוך שגרמת לי לחייך .

את האהבה שנתת לי אני מחפשת את כל זה ,

ואני יסתפק רק בחצי רק תחזור ותחבק אותי ,

ותגיד שהכל יהיה בסדר כי אני כבר לא מאמינה בזה ,

בנות באות ומדברות ומתייעצות איתי , הן מקשיבות לי ,

הן בוכות לי , ואני כבר לא מאמינה במילים שאני אומרת ,

אני משקרת להם , מבחינתי שהאהבה שלך אליי נגמרה ,

כל האהבה בעולם שהייתי יכולה לקבל נגמרה ,

אני איבדתי את הדבר הכי יקר והכי חשוב לי ,

ולעולם אני לא חושבת שאני יצליח לאהוב מישו ,

כמו שאני אוהבת אותך , אתה היית האהבה שלי ,

האושר שלי החיים שלי , אתה היית הדבר הכי יפה בעולם .

אתה גרמת לי להאמין מחדש שיש ריח של פרחים ,

שיש תקווה ואהבה ושהעולם יכול להיות ורוד יותר ,

אתה נתת לי תקווה אתה פיתחת לי ציפיות ואשליות ,

אתה גרמת לי אחר כך לבכות , אתה גרמת לי להפגע ,

ואז כל האשליות והציפיות התנפצו ואז נזכרתי שחברה ,

תמיד הייתה אומרת " ציפיות יש רק בכריות " כנראה שהיא ,

צדקה אולי אהבה לא קייימת וזה סתם רגש לא מוגדר ,

אבל אני יודעת שעכשיו הדמעות לא יורדות סתם ,

אתה אמרת " אני שלך לעד " חייכתי עד היום שאמרת לי ,

" בואי נשאר ידידים זה עדיף לשתינו " אפילו לא נלחמת ,

אפילו לא ניסית אתה שכחת כל כך מהר את כל השטויות ,

אפילו הכי קטנים שלנו ביחד , אתה שכחת את כל ההבטחות ,

ואת כל המילים ואת כל הדברים שעשינו יחד ,

אני אבל לעולם לא שכחתי כל מילה , כל רגע , כל נשיקה ,

כל חיבוק , כל דבר שעשינו חרוט לי בלב ,

ואני לא יודעת איך להתמודד עם הכאב , ההורים , החברות ,

הידידים , אף אחד לא רוצה שנהיה יחד אף אחד לא תומך ,

כולם מנסים להרחיק בנינו אף אחד לא אוהב שאנחנו יחד ,

וכל פעם הכאב , הדקירה חוזרת שאומרים לי " ילדה ,

תתעוררי האהבה נגמרה , הוא עבר לאחרת " והדמעות מתחילות לזלוג ,

ואני מחפשת , מחפשת אותך באפלה , בלי למצוא ,

אני מחפשת את מה שנשאר בנינו , אני מצאתי , מצאתי ,

ארמון של תמונות , ארגז של זכרונות , וים של דמעות ,

שירדו על האהבה הזאת , אני אוהבת אותך , קשה לי להגיד ,

את זה קשה לי להבין את זה , קשה לי להפנים את זה .

שאני אוהבת אותך , ורק אותך , וניסיתי לעבור האלה ,

עם אחרים , אבל הריח שלך תמיד היה לי חסר והאהבה שלנו ?

תמיד הייתה חסרה לי זה לא היה אותו הדבר ,

אולי כי הלב שלי היה בידיים שלך ? ,

אני מתחננת בבקשה תחזיר לי אותו אני לא עומדת בכאב ,

אני לא עומדת בדמעות :I