אוהבת אותך.

אני עדיין זוכרת.

הכל...כלום לא שכחתי..וגם לא אשכח.

אני רוצה לשכוח..מנסה לשכוח..ניסיתי לשכוח..אבל כלום..כלום לא עוזר.

לא משנה מה יהיה - אתה עדיין נמצא שם איפשהו אצלי בלב..עמוק עמוק..במקום ששמור רק לך,

במקום שעבר הרבה כאב..במקום שבור..כן, שם איפשהו בין כל הסדקים..אתה נמצא.

והזכרונות.? כולם עדיין ישנם..

שהלכת..לקחת ממני ה-כ-ל. ושאני אומרת הכל אני מתכוונת לה-כ-ל.

זה מתחיל בחיוך שהיה לי תמיד..בצחוק המתגלגל שכבר מזמן לא נשמע..בעיינים הזוהרות שמלאות שימחה..

שהלכת? לקחת לי את החיים..חצי ממני נשאר חצוי..שבור..בלעדיך..מחכה לך שתבוא..שתתקן אותו..שתשלים אותו..

אבל אתה לא בא, אתה לא חוזר..וכל יום זה הופך להיות יותר ויותר קשה- להתחיל להתרגל למציאות החדשה הזאת,

למציאות בלעדיך.

למצב של בדידות ועצב..וגעגועים..אויי לפעמים הדבר שאני הכי רוצה לעשות זה פשוט לחבק אותך..ככה הכי חזק שיש!

בכל בכוח שליייי..ולהשאר ככה לנצח..

לפעמים אני שואלת את עצמי..איך זה שלקחת לי הכל..הכל חוץ מדבר אחד- הזיכרון.

ולמה? למה דווקא אותו השארת לי? זה קשה לי מידי..אני לא מצליחה לעמוד בזה..

הריח שלך משגע אותי..הוא עדיין עליי בכל מקום..וטעם הנשיקות שלך בחיים לא יצא משפתיי..

וכל המילים שלך? המכתבים? ההודעות? השיחות טלפון? הכלללללל אני זוכרת בעל פה..

אני כותבת לך עכשיו, ואני בוכה.

לא יכולה להפסיק לבכות, לא מבינה מה יש לי. רק רוצה אותך איתי. בחזרה.

שיחזירו לי את הדבר שהיה שייך רק לי..שיחזירו לי אותך..שיחזירו לי את החיים שלי הקודמים חזרה.

אתה יודע כמה אני מתפללת לאלוהים שיעשה שהכל יסתדר?

אין לך מושג..לאף אחד אין מושג..אף אחד לא יודע..

אתה יודע שבגללך התחלתי לקרוא תהילים כל יום?

אתה יודע שמאז הפרידה אני לא אותו בן אדם?

אתה יודע שהכל השתנה? שכולם אומרים שהשתנתי?

ועזוב את כולם..אני..אני לא מכירה את עצמי.

לא מכירה את עצמי בלעדיך.

לא רוצה לחיות אם לחיות זה בלעדיך..

לא יכולה לחיות ככה..

כל כך רוצה אותך פה איתי..סתם לראות אותך מחייך, זה עושה לי טוב.

לראות אואתך מאושר..לראות אותך צוחק..פשוט סתם לראות אותך..!

אני יעשה בשבילך הכלללל

ואין לך מושג כמה שאני אהבתי..אוהבת ..ואוהב תמידדד

וכמה שלא שכחתי..וכמה שבחיים לא אשכח..

ואם אי פעם מתי שהו..תיזכר..? תדע..שאני? עוודד לא שכחתתיי ://



אוהבת אותך