תקווה

בכל לילה כשאני מנסה לישון,

הרבה לפני שאני עוצם את עיניי.

ליבי מפנטז על חיבוק אוהב מאחור,

שלא נפסק עד שבא האור.

 

כל יום שעובר אני רוצה אותך יותר.

נשמה תאומה שתהיה איתי לעד,

וביחד נהפוך להיות למשהו מושלם אחד.

 

דרך העיניים מביט עמוק לתוך השמיים.

שילכו העננים, כי דרכם אנו לא רואים.

לא רואים את התקווה, שאני לה זקוק נורא.

 

בלילות יוצא לטייל ורק רוצה לראות

איזה כוכב נופל.

להביע משאלה, שאמצע לי כבר את הנסיכה.

 

גם אם הדרך לי תהיה ארוכה, לא אפספס

אף שנייה כדי לראותך לראשונה.

את לא יודעת שעלייך אני חושב, אבל עוד

יבוא לו היום ששנינו על הספסל נשב.