זכרון ניצחי

יושבת בחשיכה, העיניים נעצמות לכמה רגעים


התמונה שלך עולה,מה שאני רואה זה רק פנים


כל כך יפות, שלוות, מחוייכות כמו תמיד, הלוואי וזה היה אמיתי


איפה אתה, תגיד לי למה הלכת ככה ביום אחד ולא השארת דבר


מה עוד יש בעולם הזה בלעדיך מה נשאר?


 


כותבת מילה ועוד מילה ויודעת שזה לא עוזר


הכאב נשאר וכל יום שעובר הכאב רק מתגבר,


אהבה, הערצה, הערצתי את החיוך שלך


הוא לא ירד מעולם זה היה מושלם!...


את הארת את כולנו היית האור שבעינינו


של החברים, החברות וכל הסביבה


תמיד מה ששידרת היה חום ואהבה.


 


מי ידע שכך יהיה,


שבלעדיך החיים יעצרו אבל בעצם ימשיכו


נמשיך לצאת, נתבגר, נתגייס נתחתן


וכל מה שאנחנו נעשה יהיה בלעדיך,


השנים יעברו ואתה תישאר עדיין,


עדיין בן 18, מלאך ...


 


כותבת כדי לנסות לומר עד כמה שאני אוהבת


אוהבת, נשברת, מתגעגעת ובפנייך מנסה שוב לגעת


אבל זה לא זה, אז אעצום שוב את עיני,


כדי להשוות לפניך את געגועי,


ולשאול את בורא עולם,


עד מתי?....


אתה לא תישכח, אהבה אליך היא דבר ענק


שגורמת לנו תמיד לסוג של מחנק


אוהבת אותך, ידיד הנפש האגדי


הבחור המושלם ,איך הלכת מהעולם...


אזכור אותך תמיד


בכל עצימת עיניים קטנה


כל מצמוץ,כל נשימה, כל שניה, כל חלום


בכל יום אני מבינה כמה אתה חסר


יהיה זכרך ברוך,


נסיך האגדות


הבחור המושלם,כנראה היית אגדי מידי בשביל להשאר איתנו


כמו שאומרים נסיכים יש רק באגדות


תמיד תישאר מלאך נצור בליבי


ידיד וחבר טוב לעד,


נשיקות שם למעלה...


אוהבת.