זה לא קל כמו שחשבתי, אני נימצאת בתוך סערה של משבר, כנסו ותגיבו!!!!+*+*+* non_18 +*+*+*+

אני יודעת שהמכתב מאוד ארוך, אני רק יכולה לבקש ממכם כמה דקות של קריאה, עזרה, חשובה לי מאוד הדעה שלכם, התגובה, אולי אתם תעזרו לי להתעודד...


להתחיל לספר לכם על הקשרים האחרים שלי עם בני זוג יהיה לי קצת קשה, כי עברתי הרבה, אבל עד היום עם כל בחור שהייתי תמיד היה לי הרגשה של חוסר בטחון בקשר... עד שיום אחד הגיע "גבר חלומותיי" הגבר שכל כך חיכיתי לו בימים ובלילות שכל כך רציתי שידאג לי שיאהב אותי שיפנק אותי ושידע לכבד וכשאני צריכה מישהו הוא הראשון שיתייצב.


הכרתי אותו בדרך מאוד מוזרה, הייתי אחרי פרידה מאוד קשה, ניסיתי לשחרר הכל ולהוציא כאשר ניכנסתי לצט ודיברתי עם אנשים, לא נכנסתי במטרה להכיר, רק להעביר זמן ולא לחשוב על הפרידה הקודמת שלי ולדבר על זה להוציא, ואז הוא בדיוק נכנס... דיברנו אולי רבע שעה שיחה ממש קצרה, ואמרתי לו שאני חייבת לזוז ואז הוא ביקש את המספר שלי {ויש לציין שאני בחיים לא נותנת מספרים ובוקשי נכנסת לצאטים!} לא יודעת מה עבר לי בראש אולי להכיר גבר חדש ולשכוח את השני, ובכן נתתי לו את המספר שלי, עוד באותו יום הוא יצר איתי קשר התקשר וביקש שאני והוא ניפגש, הסברתי לו שאני נמצאת אצל דודה שלי עם חברה שלי ושומרת על הילדים שלה ושלא ניראה לי שהתאפשר להיפגש בסה"כ כמה זמן אני מכירה אותו??? הגענו להחלטה שהוא יביא חבר ואני את אותה חברה שאיתי וניפגשנו... יצאנו ביחד למקום נחמד.


אחרי שהסתיימה הפגישה, ניסיתי לסדר בינו לבין חברה שלי כי לא כל כך חשבתי על קשר אחרי הפרידה שעברתי, והרגשתי שהוא מסתכל עליה כשניפגשנו, אבל הוא הסביר לי שהוא רוצה אותי, וככה בכל יום התחלנו להיפגש... ויצרנו קשר מדהים במשך חודש שלבסוף מצאתי את עצמי מנשקת אותו בפה נשיקה מדהימה שלא הרגשתי באף קשר עם חבר ובאף אהבה. ומאותו יום אנחנו חברים, והקשר בנינו רק מתחזק, כל מבט שלנו רק מראה את אהבה שזורמת בנינו, לא האמנתי שיש אהבה מיוחדת שכל כך מהר נוצרת, התאהבתי כל כך מהר ויש לציין שאני ילדה קשה שקשה לה להיקשר כל כך מהר, אבל איתו זה באמת היה מיוחד נקשרתי מהר הרגשתי לידו בטוחה גם כשהיינו עם חברים שלו, גם כשהייתי לבד וידעתי שאני צריכה מישהו הוא הראשון שהיה ניצב לידי!


עד שהכרתי את גיסתו, נקשרתי אליה מאוד, והיא התחילה לספר לי לאיזה קשר אני נכנסת, מי המשפחה שלו,הסיברה לי שהמשפחה שלו מתערבת בקשרים שלו ושיהיה לי קשה עם הקשר הזה. עד שהכרתי את המשפחה שלו הרגשתי נוח בחברתם לאט לאט, ובמשך הזמן הזה התקרבתי מאוד לגיסתו והשיחות בנינו ניהיו יותר עמוקות ארוכות גם בטלפון וגם כשאנחנו נפגשותכל דבר היינו מספרות אחת לשניה נייהנו חברות מאוד טובות השיחות שלנו בעיקר היו על הנושא "משפחה" היא הייתה אומרת לי לא לוותר מהר אם אני אוהבת אותו, נתנה לי דוגמאות שקרו בין המשפחה לבין  החברות הקודמות, הרתיע אותי מהקשר, תמיד הייתי מספרת לי את "החדשות" שהמשפחה שלו הייתה מספרת לי, עד שהיא אמרה לי שאמא שלו חקרה על המשפחה שלי.


אני סיפרתי לו את כל מה שגילתי, וככה הכל הסתבך הוא דיבר עם ההורים שלו צעק עליהם בטלפון רב איתם, ומאותו יום כניראה הם פסלו אותי, ואני לא רציתי להתקרב יותר למשפחה שלו, הייתה ביני לבין אמא שלו שיחה והיא הסבירה לי שהיא לא חקרה שיצא שיחה ולא הייתה לה כוונה רעה וניסתה לשכנע אותי. "השלמתי" עם המשפחה שלו התחלתי שוב לבוא לבקר אותם, והכל נירגע, אבל תמיד כמו שאמרתי לפני הגיסה הייתה מספרת לי את החדשות שהמשפחה מספרת לה, ומתברר שמאז שהם ביררו על המשפחה התגלה להם לצערי שאבא שלי מהמר, ההורים שלו כניראה לא אהוב את הרעיון? אבל מי כן יאהב? אבל מה אני אשמה? הם התחילו לדבר איתו ולהגיד לו שאני ילך בדרך של אבא שלי, שאני לא בשבילו וכו' אבל הוא לא מקשיב וכל פעם שאני נפגשת איתם הכל הולך טוב ויפה, אבל תמיד עוברות בי אותן שמועות שהגיסה מספרת לי.


עד שלפני כמה ימים קרה את המקרה שלא העלתי בדעתי שיקרה בחיים, קניתי בגדים ליום הולדת שלי ואחרי שלקחתי אותם לבית, התבאסתי והחלטתי להחליף אותם, לכן לקחתי אותם ושמתי אותם ברכב של החבר שלי, וכיצא לי אני והחבר הלכנו להחליף את המכניסים {2 זוגות} וגילנו שהם קרועים, גזרו אותם בכוונה.. ישר עלה לי בראש שזה לא סתם ניקרע כי שניהם היו קרועים ורק המשפחה שלו יכלה לעשות את זה כי זה היה ברכב שלהם. הוא לה הבין מה קרה מאיפה זה, לא רבתי איתו כי אני מאוד אוהבת אותו, לא ידעתי מה לעשות רציתי רק לבכות כי היה לי כל כך רע שמישהו יכול לעשות את זה, דיברתי עם אחיו הגדול {יש לציין שאני מאוד מחוברת אליו ואני החברה הראשונה של אחיו שהוא נקשר אליה} שנשוי לאותה גיסה שאני מאוד אוהבת, והוא התעצבן עליי שאני מאשימה את המשפחה שלו, נוצר ריב ענק בין שנינו, התחלנו להזיל דמעות עד שנרגענו, אבל אחרי שהסברתי לו הכל ונתתי לו לנסות לקרע את המכנסים לבד והוא לא הצליח הוא הבין שזה באמת נקרע וחיבלו בזה, נישארתי עם החבר לבד חיבקתי אותו ובכיתי עליו לא יכלתי יותר הרגשת שנישברתי, לא ידעתי מה הולך לקרות כאב לי בגלל שרבתי עם אחיו, בגלל המכנסים, ובגלל שזה רק מוביל לנתק ביני לבינו. 


אני מאותו רגע רק חושבת על כל מה שקרה, לא יודעת מה לעשות, מבולבלת, אני יודעת שהוא הגבר הראשון שבאמת אליו אני מרגישה אהבה, לא הייתה אהבה כזאת הקשר מאוד רציני, אני לא יודעת מה לעשות, פרידה תמיד עולה לי בראש אבל אני לא רוצה לאבד אותו. בסה"כ מה הוא אשם שהמשפחה שלו ככה? אבל איך שנינו נתמודד עם זה? הוא אומר שהוא יכול ורוצה להמשיך. אבל איך אני ימשיך? אני רק בת 18 נכנסת לקשר מאוד מסובך, למה הם מראים ההפך ממה שהם עושים???????????????? להיפרד? להילחם? מה שהלב אומר זה להמשיך להילחם אבל אין לי עוד כוחות, נפגעתי המון וגם אני מרגישה שבקשר הזה אני גם יפגע כשאר ההורים שלו יצליחו לסכסך בנינו ולהפריד!


השאלה שלי אליכם, אחרי שקראתם מכתב כל כך ארוך האם להמשיך או לעזוב?


אם יש לכם תגובה אשמח לקרא ולשמע


שלכם תמיד נון!