עכשיו הכול נגמר ולמרות כול הכאב, תמיד ישאר לי בשבילך פינה מיוחדת בלב!!!

עכשיו הכול נגמר ולמרות כול הכאב, תמיד ישאר לי בשבילך פינה מיוחדת בלב!!!


אני אוהבת אותך כמו שאף פעם לא אוכל לאהוב שוב
אין לך מושג כמה אתה יקר בעיניי, חשוב וכמובן אהוב
אבל למרות כול האהבה, לא נוכל להישאר ביחד לעד
אני יודעת שזה יהיה קשה לוותר על כול הקשר המיוחד
אך אין יותר מה לעשות רק ככה הכאב שבליבי יעלם
כאב שאתה הבאת, עכשיו שנינו צריכים את המחיר לשלם
אני מצטערת, אני לא התכוונתי שככה כול הקשר ייגמר
אתה יודע שאני אוהבת אותך ובליבי אתה תמיד תישאר

קשה לי לקום עם אותו תחושה שאנחנו צריכים להיפרד, קשה לי כ"כ לדעת שבעוד כמה שעות הכול ייגמר ואנחנו כבר לא נהיה ביחד, קשה לי נורא כי אני עדיין אוהבת אותך, אני לא יודעת איך היית מסוגל ככה לפגוע באהבתי אלייך, איך היית יכול ככה לזלזל בי? אני לא מבינה ואני יודעת שאני אף פעם לא אבין איך היית מסוגל ככה לעשות לי, ידעת שאני אוהבת אותך והיית ממשיך בשלך, הכאב שלי לא היה מעניין אותך, אני לא יודעת אם זה היה בכוונה או בלי כוונה אבל איך יכולת לפגוע? אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה!! אני אהבתי אותך בצורה אדירה ואני עדיין אוהבת אותך אז למה להרוס הכול, את כול העתיד שתכננו לבנות ביחד, המחשבה הזאת הורסת אותי, מה אני יעשה עכשיו? איך אני אמשיך לנשום בידיעה שאנו לא יחד? איך?. שתדע, הדמעות לא מפסיקות, הכאב רק גובר יותר, הלב שלי כבר מותש להילחם ולשוב לקדמותו, אין לי לאיפה ללכת, הכוחות נגמרו לי, אני מנסה להיות חזקה אבל על מי אני באה לעבוד?? על עצמי? אני לא יכולה להיות חזקה, כמה שכואב לי לומר את זה אבל, אתה הרסת הכול, הרסת הכול מול הפנים שלי, ואני לא יודעת אם ליבי יוכל אי פעם למחול לך, למרות כול האהבה שלי, אתה הרסת לי את החיים ואין לך מושג אפילו!!! בזמן שאתה היית מדבר עם אותן בנות, אני הייתי תופסת פינה ובוכה, בוכה בשקט שאף אחד לא יבחין, וגם אם זה נראה דבר כ"כ קטן, לאט לאט זה גדל עם הזמן, ניסתי לגרום לך להפסיק אבל אתה לא הקשבת לי, אתה המשכת, לא היה לך אכפת ממני וזה שבר אותי והיום כמה שאני מנסה לשכוח ולסלוח, זה לא ביכולתי כי אני נתתי לך את כולי, ואתה מה נתת לי? כאב?
לא יותר מזה, אולי היו לנו כמה רגעים יפים אבל הרגעים היפים האלה לא שווים לגודל הכאב שגרמת לי, לכול הדברים שעשית לי.
בחיים לא חשבתי שככה יבוא יום וישברו אותי לחתיכות, אבל הנה היום הזה הגיע מהר מידיי, הלוואי ומחר יהיה לי את הכוח לומר לך הכול בפנים, לומר לך כמה כאב גרמת ע"י דברים קטנים שעשית, אני אשתדל בכול כוחי להוציא את כול מה שהפנמתי במשך השנתיים האלו,
את כול ההריסות שהשארת בי, אני רוצה שתדע הכול ושתראה לאיזה מצב בגללך הגעתי היום!!! לקחת לי את הרצון לחיות, את השמחה לחיים, את החיוך האמיתי, לקחת ממני הרבה דברים והשארת אותי היום חסרת אונים בלי כלום, ועוד לסלוח לך על זה.. איך אוכל??
אבל שוב אני נשארת עם השאלות, חסרת תשובות, אני נשארת עם התקווה שאולי נהיה ביחד, שאולי אני אצליח לסלוח ואולי אתה תצליח להשתנות, יש בי המון תקוות אבל בתוכי אני יודעת שהכול לשווא, שאסור לי לקוות כי אני אפגע יותר אבל.. זה מה שנשאר לי התקווה, ולא יותר מזה! הלוואי ויום יבוא והכול ייגמר, כול הדמעות, כול הכאב , הלוואי שאוכל לשכוח מכול הכאב שגרמת לי, הלוואי ......

המכתב שכתבתי הוא לא שאני מסיימת את החיים שלי בגלל שאנחנו עומדים להיפרד מחר, אלא שפשוט זה כ"כ כואב ואני לא יודעת איך להתמודד עם הכאב הזה... הדבר היחיד שמשאיר בי באמת תקווה ורצון לחיות זה שאני יודעת שבעתיד בסופו של דבר הכול יסתדר בין אם זה איתו בין אם זה בלעדיו בסופו של דבר כולם מתגברים, והלוואי וזה יגיע מהר. . .