מייחלת שיגיע היום

עוד יום עבר...כבר לא מבדילה בין היום למחר...
על פני חולפים ימים ולילות, ביום שטופי שמש ובלילה שטופי דמעות
רוצה להכניס יד לעומק הכאב, רוצה לעקור אותך מתוך מבצרו של הלב
אך החומות מקשות, לא נותנות לה לעבור,
יודעת שלשם נכנסת אך אליי לא תחזור
מעולם לא אמרת מדוע עזבת...
פשוט את רגלייך לקחת ובשנייה נעלמת
לא ביקשתי הסבר... הזמן כאילו עצר מלכת...
אני עדיין לא מבינה איך נתתי לך ממני ככה ללכת...
חשבתי שמה שבינינו היה, היה אמיתי
היום אני כבר מבינה, שזה לא היה מבחינתך משמעותי
יודעת שלא אהבת, יודעת שלא כאבת, אז מדוע אני עדיין לא מבינה את הסיבה שבגללה קמת וברחת!
מייחלת שיגיע היום שמזיכרוני תימחק
שונאת את היום שבו התחלת עם ליבי לשחק

לאט לאט, שלבים שלבים, אני מרכיבה את עצמי עם זכרונות חדשים
זכרונות שבהם הכל ורוד ולבן, עם זכרונות שכאלה לא נשאר לי אל הזכרונות שלך בכלל זמן למחשבות
זכרונות שבהם הכל טוב ויפה, זכרונות שבהם אליי אתה לא שווה
זכרונות שאותם עזרו לי לבנות חברי הטובים
חברים שבזכותם היום אני חייה איך שאומרים, את החיים היפים
רוצה יום אחד אותך לראות באחד משבילי חיי
רוצה לחייך לך את חיוכי הכי מתוק ולהגיד לך ביי ביי

רוצה לסגור פרק זה בחיי
אך לצערי או לשמחתי אתה בתוך תוכי עדיין חיי...