הנה , היום אני בא אלייך אישה שלי . - סיפור חדש , מקווה שתהנו - חנצוווווק (;

אף פעם לא הערכתי מספיק את החיים שלי ..

כל דבר שהיה קורה לי בהם .. הייתי מעביר .

את האמת שאפילו גם לא הערכתי מספיק את עצמי ,

או את ההורים שלי , ואת האחים שלי .

את אף אחד מהם לא הערכתי .

לא יודע למה .

הייתי קם בבוקר , אפילו בוקר טוב לא הייתי אומר .

כרגיל הייתי קם ..

מתארגן , שותה קפה לוקח את האוטו , וזז לביצפר .

ככה כל יום רגיל שלי .

הבנאדם היחיד שהערכתי הייתה חברה שלי .

היא ידעה טוב מאוד מה אני אוהב , ואיך אני אוהב .

היא דאגה שתמיד יהיה לי טוב , ושבחיים היא לא תפגע בי .

אפילו לא בלי כוונה .

היא אפ'עם לא גרמה לי להוריד דמעה אחת .

רק פעם אחת , כששכבנו פעם ראשונה .

מרוב שאהבתי אותה , בפעם הראשונה שלה - בכיתי .

בכיתי שהמלאך שלי נותן לי את הדבר הכי יקר שלו .

אני זוכר כל שטות ושטות שעשינו ..

אם זה ללכת לים , או לזרוק אחד על השני דברים ,

או אם זה לקנות אחד לשני דברים שטותייים .

אמרנו לעצמנו, כל חודש שעובר שאנחנו ביחד ..

נקנה אחד לשני ת'דברים הכי דפוקים בעולם .

אני זוכר ב8 חודשים שלנו - קניתי לה חוטיני לגברים .

וגרמתי לה ללבוש אותו מולי ..

היא הייתה כ'כ נבוכה ..

שהיא קנה לי לחודש ה9 חזייה עם תחתון תואם ..

והכריחה אותי ללכת עם זה מול ההורים שלי .

ומי יכול להגיד לה לא ?! (;

כ'כ צחקנו ביום הזה ..

זה היה האהבה האמיתית שלי ..

עד שאני החלטתי שאני יהרוס אותה .. עם השטויות שלי .

יומולדת שלי .. הגעתי לגיל 18 :)

כל החברים תיכננו לעשות לי יומולדת בפאב ..

ואני כ'כ רציתי ללכת .

מה הגעתי לגיל 18 , אני יכול לשתות בלי שיגידו לי כלום .

אז לא נלך ?!

אני חושב שזה היה היום האחרון שלנו כזוג .

לא אהבת את הרעיון שאני רוצה לחגוג עם חברים שלי .

אז רבנו .

זוכרת ? אחרי ששיכנעתי אותך שאני מת ללכת .. הסכמת .

עם דמעות בעיניים אמרת לי תלך .

ניסיתי לגרום לך לבוא איתי , אבל מרוב שכעסת לא באת .

אז לקחתי את האוטו ויצאתי ..

והנה הגענו לפאב ..

רקדנו , ושתיתי כ'כ הרבה ..

עד שלא יכלתי לעמוד על הרגליים , הנה אני נזכר .

חודשיים אחרי המקרה אני סופסוף יכול להיזכר במה שקרה ..

ושתיתי כ'כ הרבה ..

אני כבר לא זוכר כמה שתיתי ..

הרגשתי כ'כ לא טוב באותו לילה ..

את הפלא שלי איבדתי , וכסף לא נשאר לי ..

מכל הוודקה והשתייה שקנינו ..

אז אחרי שעה ככה ,

שכבר הגיע שעה 4 רציתי ללכת הביתה ..

וחברים שלי לא רצו ..

אז אמרתי להם שאני הולך ..

הם אמרו לי סבבה והלכתי ..

לקחתי את האוטו ונסעתי .....

אני זוכר שנסעתי מהר מידי , אבל הוא נכנס בי ..

הוא נסע באור אדום ..

ואותי האשימו , בגלל שאני הייתי שיכור .

לו לא קרה כלום , הוא נכנס בי והיה שפוי ..

הוא פשוט לא שם לב ..

ככה לפחות הוא אמר .

לו לא קרה כלום .

זה אני שנתקעתי עכשיו .

זה אני שנהרס לי החיים .

זה אני שנתקעתי על כיסא גלגלים לכל החיים .

והכל בגלל השתייה .

הרופאים אמרו לי שאני יצטרך לעבור ניתוח יקר בישביל שאני יוכל לחזור ללכת .

אבל את הכסף לא היה לנו .

3 חודשים הייתי בבית חולים , מחוסר הכרה ..

ככה אמרו לאמא שלי ..

אני זוכר שכל יום ויום אמא שלי באה לבקר אותי ..

היא לא עזבה אותי לשניה ..

וגם את באת , אני זוכר שפתחתי את העיניים ראיתי אותך שם , עומדת ובוכה .

כמה טיפש הייתי .

הייתי יכול להישאר ללכת , ולהיות עם אהובתי .

בלי השתייה שהרסה לי את החיים .

כשהתעוררתי דיברנו על הקטע הזה שאולי אני לא יוכל ללכת .

אמרת לי שזה לא משנה לך , ושאת רוצה להישאר איתי ולא אכפת לך מכלום .

אני זוכר שניסנו לצאת , אבל שום דבר לא היה אותו דבר .

לים לא יכלתי ללכת - בגלל הכיסא .

לצאת לפאב לא היה מתאים - אני כבר לא שותה ..

ואני לא יכול לזוז לכל מקום עם הכיסא גלגלים הזה .

באותו יום שיצאנו , אני זוכר שישבנו ודיברנו . ואז שיחררתי אותך .

אמרתי לך שתעזבי אותי , שיהיה לך טוב עם גבר אחר .

שאני לא יכול שתאחזי במשו שלא יהיה לך טוב איתו .

את צכה גבר שיעמוד על 2 רגליים ..

וישרת אותם לכל הצרכים שלך ..

שיוכל לבוא אלייך שיהיה לך רע .

אני לא יכולתי , הייתי מספיק שבור .

3 פעמים שניסיתי לגמור את החיים שלי ..

ולא הצלחתי .

פעם ?! שלא הערכתי את ההורים שלי ?

היום כל פעם שאני קם מהמיטה ורואה את אמא שלי רצה אליי לעזור לי להתלבש , ולעזור לי להתקלח ..

אני מודה לה' שיש לי את האמא שלי .

שעוזרת לי , שתומכת בי ..

ואבא שלי ? שקם כל בוקר , בשביל ללכת לעבודה ולנסות להרוויח את הכסף לניתוח שלי ..

שמעודד אותי כשאני בוכה , שפה שאני צריך אותו ..

את אחותי שפעם היייתי רב איתה מכות שהייתה נוגעת לי בדברים ..

אני עכשיו זה שבא אליה כל בוקר על הכיסא ומעיר אותה לביצפר , ומנשק אותה לפני שהיא יוצאת ..

ביום אחד , כל החיים שלי התהפכו .

בגלל אלכוהול אני לא יכול לזוז בכלל ..

בגלל האלכוהול איבדתי את האישה שהייתה הכי יקרה בשבילי .

שעכשיו את של גבר אחר ..

שלא תביני לא נכון אותי ..

אני שמח שאת מאושרת , גם בזרועות של אדם אחר .

אבל אהובתי , אני אוהב אותך .

ואת האהבה שלנו אני בחיים לא ישכח .

את השטויות שעברנו ..

כבר עבר חצי שנה מאז המקרה ..

אח שלי הגדול חזר אלינו מח'ול .

אפעם לא דיברתי עליו, אני יודע .

פשוט לא דיברנו .

אני זוכר שהוא חזר ולא האמין שאח שלו , הקטן יושב על כיסא גלגלים .. ולא זז ..

אחי התחיל לעבוד גם הוא למעני .

הוא ניסה לעשות הכל כדי להרוויח את כל הכסף כדי שאני יוכל לעבור את הניתוח .. וללכת .

וככה עברו להם עוד שנה , שנה וחצי ..

והנה הם חסכו את הכל .

אני כמובן עזרתי לאמא בבית בכל מה שהיא הייתה צכה .

את העזרה שלי היא קיבלה ..

עזרתי במה שיכולתי .

אבא בא עם הכסף .. חזר הביתה עם חיוך על הפנים ..

יש לי את הכסף הוא אמר .

הוא רץ לאמא שלי חיבק אותה ואמר ..

הנה אישתי , עכשיו הוא יילך , ויהיה בסדר , אל תדאגי יותר .

ואתה בן שלי , בא איתי עכשיו ..

הלכנו לבית חולים ביחד .

הבן והאבא , בפעם הראשונה שהם הולכים ביחד .

אמנם למקום לא כ'כ נעים , אבל סופסוף הרגשתי שיש לי אבא .

נסענו לבית החולים , וקבענו מועד לניתוח .

הנה יש לי , עוד חודש ימים מעכשיו ..

עובדים איתי על הפיזיוטרפיה .

הרופא אמר לי להשקיע ..

גם אחרי הטיפול .

אז כמובן שהקשבתי ..

ככה עבר הזמן , הנה אהובתי ..

מחר אני עובר את הניתוח שלי , ואז אני יבוא אלייך עד הבית עם פרחים ענקיים ויגיד לך - אישה שלי .

הנה אני הולך על הרגליים .

ואת תחייכי אליי , ותביאי לי את החיבוק שלך .

סגרתי את היומן שלי , שבו אני כותב לך את הכל .

והלכתי לישון .

בווקר טוב , אמא אמרה .

התעוררתי אמרתי לה ..

התיישבתי על הכיסא , היא עזרה לי להתלבש , והלכנו למטבח ..

כולם הסתכלו עליי בעיניים של שמחה ..

היום אתה עובר את הניתוח , היא התיישבה לי על הברכיים .

כן , היום אחות קטנה שלי .

היא נשקה לי על המצח והלכה לביצפר .

אתה מוכן ? אבא שאל .

כן אני מוכן , עניתי ..

כשהגענו לאוטו אבא הסתכל עליי בגאווה כזאת ואמר .

בן שלי .. אני אוהב אותך . אני איתך תמיד .

הוא נתן לי חיבוק , שמילא אותי .. חיבוק שגרם לי להאמין שהכל יהיה בסדר .

והנה אני מוצא את עצמי בחדר ניתוח , תנשום עמוק .. אמרה הרופאה ..

נשמתי ...... ונרדמתי .

כשהתעוררתי , כל הגוף שלי כאב ..

התחלתי לצרוח והאחות נכנסה לחדר ..

הרופא נכנס אחרייה .

זה בסדר הוא ענה .. והתחיל לבדוק אותי ..

הרגשתי ! הרגליים שלי ! אני יכול להזיז אותם !

כולי היה אושר ..

הרופא נתן לי אקמול , ונרדמתי ..

קמתי למחרת , שם עמדה כבר כל המשפחה שלי ..

המשפחה הקטנה שלי , אבא שלי , אמא שלי , אחותי , ואחי הגדול .

הם באו עם סבא וסבתא .

כולם חיבקו אותי ..

כבר עבר חודש , אני עומד על הרגליים שלי כמו גדול .

היום אני בא אלייך אישה שלי .

אז קניתי זר גדול ..

אמא שלך פתחה לי את הדלת , וצרחה לך לרדת למטה .

כשירדת הסתכלת עליי ואמרת ..

ידעתי אהובי , ידעתי שתוכל ללכת .