הכול השתנה כול כך

כבר לא טוב לי כמו פעם כשהיית קטנה הכול היה תמים וטהור,


אך הכול כך השתנה , חשבתי שתמיד הכול ישאר אותו דבר לפתע אני מוצאת עצמי  אבודה.


היום כבר הרוע חונק אותי האכזבה מאנשים ממלא אותי ריקנות...


פתאום אני מוצאת בתוכי רגשות של עצב כאב שלא ידעתי עד מזמן, הרבה דברים התחלתי לגלות


גילתי את הדמעות, בעיניי תמיד זולגות


גילתי מהי עצבות אמיתית כאשר התאהבתי בבנאדם ששכח לאהוב חזרה


גילתי מהי דאגה שגורמת ללב להשתולל כאשר הבנתי כמה המוות מפתיע ומהיר


כול כך הרבה סיבות לכאב לבכי הלב מתמוטט מצער מרגישה שכבר נמאס להיות אסירה של פחדי,


הפחד שוכן עמוק בנשמתי ואני שואלת מידי יום האם הלב ישוב בחזרה להיות כמו פעם או שדרכו כבר אבודה....


יש בי ריקנות לא מובנת העצב משתק את הגוף שכבר מתחיל למות , לא טוב לי העולם הזה מגיע לסופו ואני עומדת פה חסרת אונים ובודדה כול כך...


וככול שהימים עוברים אני משלימה עם המצב אך צערי גדל ואני מוכנה למות לצידו של הסתיו


כי הקיץ כבר הגיע לסופו.....