הרגשתי שאני חייבת להוציא את זה איכשהוו אז הוצאתי בכתיבהה..פעם ראשונה..אז תגיבו..

ככה הסיפור שלי מתחיל...

זה בעצם התחיל לפני שנה...זה גם היה בחופש הגדול במלחמה..

היינו יחד שבועיים זה היה בניצנים..

שנינו הרגשנו משהו אחד לשני אבל גם שנינו התכחשנו לזה..(לפחות ככה אני חושבת.או שבכל אופן רק אני הרגשתי והתכחשי) אחרי שהמלחמה ניגמרה חזרנו הבייתה

נשארנו ידידים בהתחלה שמרנו על קשר קבוע אחרי כמה זמן לא היינו מדברים הרבה אתה יודע פעם ב... טעכשיו כעבור שנ ה חזרנו

לדבר בקביעות את האמת ?! הכל התחיל מזה שהיה לי משעמם ורציתי קצת שמח

אז התחלתי לעבוד עלייך שאני מאוהבת בך.. כן כן אני יודעת שאם אתה תדע

את זה אתה תהרוג אותי אבל למרות שבהתחלה עבדתי עלייך...

אחרי שניפגשנו זה היה ערב שישי אחרי מה שהיה באותו ערב לא

הפסקתי ולא מפסיקה לחשוב עלייך כל היום רק מחפשת אותך או

יותר נכון לדבר איתך ולהיפגש איתך שוב אבל בסופו של דבר אחרי אותו ערב שישי סגרנו שאנחנו נישארים ידידים כמו שהיינו עד עכשיו אחרי כמה ימים ישנתי אצל דודה שלי שגרה ממש ליידך וכשניפגשנו שובב...

עוד פעם קרה מה שקרה בערב שישי.... הנשיקה של החיים אבל באותו יום "ברחתי " אפשר להגיד כי דיברנו וקבענו שאנחנו רק ידידידים טובים.

מאז אומנם המשכנו לדבר רגיל ורק את הנושא הזה לא העלינו כאילו זה ברור לשנינו אבל לי ?! זה ממש לא ברור אני מתץה לשאול אותך

מה זה היה כי אמרת שאתצה אוהב ... בתור ידיד טוב ... כניראה שאני ל יידע עד שאני אשאל אותך....

יום יבוא ואני ישאל אבל בינתיים ... הכל נישאר פתוח..



את האמת כתבתי את זה רק כי הרגשתי שאני צריכה להוציא את מה שיש בפנים.... אבל אם אי פעם זה יגיע אלייך לפני שאני יספר לך ת'סיפור ...תדע את הכל איך התחיל ותחליט אתה מה לעשות...