העבר אוכל,העתיד דואג

יקירה אנחנו כבר שנתיים ביחד


שנה ראשונה היה נפלא,ומדהים


שנה שנייה הפכה לפחד אני נימצא במין בועה


של שיעמם וחוסר מעשה,זה כבר לא מה שהיה פעם ככה אני אומר


ואני יושב בפחד בקור של הלילה לא יודע מה לעשות האם אותך ליקטוף מימני


אני יודע שאחרי זה יצטער על הרגע אבל אולי ככה זה תמיד אחרי שנפרדים


בירח מלא, השמים שחורים, ענן אפור פה ושם מציצים אני יושב בחלון עם סיגריה


מדמיין תרגעים שהיו לי בלעדיך ומה הייתי לפני שהגעת,


העבר אוכל,העתיד דואג


"אבל אני סתם עוד אחד מתוסבך עם עתיד של רופא"