לאסי

מאז שהכרתי אותך עשיתי המון טעויות.


הטעות הראשונה זה להתאהב בך בזמן שיש לי חבר שנה וחצי. הטעות השניה זה הפיספוס איתך, לאבד אותך.


זה התחיל משטויות, מלהעלות לעצמי את הביטחון העצמי בזה שבחור יפה כמוך מסתכל עליי, ולנסות לגרום לך להסתכל עוד ועוד, וברגע שזרקת לי מילה הוקסמתי, לא הבנתי מה פתאום קרה לי, דווקא לי, הבחורה עם החיים הכי מסודרים והכי מושלמים בחיים, עם החבר המושלם והאהוב ועם החיים הוורודים, דווקא אני מתאהבת במישהו אחר ובבת אחת הורסת לי את החיים הוורודים ואת היחסים עם החבר המושלם.


ואז, הייתי בנסיונות לשכוח אותך, בלהתנהג טיפה מגעיל, בלהיגמל מימך ולא לראות אותך.


ועד שהבנתי שאני אוהבת אותך, שאני מוכנה להילחם נגד כל העולם בשביל להיות איתך, שאני מוכנה לעזוב את החבר שלי ואת כל החיים הוורודים שלי בשביל לזכות באהבה שלך, אתה פשוט עזבת. נעלמת. בהתחלה ניסיתי למצוא תירוצים לזה שנעלמת שאולי נסעת לחופשה, שאולי אתה חולה המון זמן ואי אפשר לראות אותך, אבל עבר זמן והבנתי שאי אפשר להיות חולה כלכך הרבה זמן, וגם זה לא הגיוני לצאת לחופשה ארוכה כלכך. והבנתי. הבנתי שעזבת. אני בטוחה שאני לא הסיבה, אבל, למה הלכת ככה בלי לדבר בלי לנסות לפתח קשר איתי? אסי אתה לא מבין שאני יכולה לתת לך הכל, את כל החיים שלי את כל האהבה שלי אם רק תיתן לי צ'אנס. וזהו. אהבה שנייה שמתפספת לי בין הידיים עם הרגשות המבולבלים שלי ועם המשחקים הטיפשיים שלי. גם שהייתי קטנה זה קרה, ועכשיו אני גדולה חשבתי שלמדתי מטעויות. אבל מסתבר שהטעות חזרה על עצמה ובגדול.


ועכשיו אני נאלצת להמשיך בחיים הכביכול וורודים שלי עם החבר הכביכול מושלם שלי, אבל זה לא מעניין אותי אסי. אתה יודע למה? בגללך.


מקווה לראות אותך כמה שיותר מהר בנסיבות שיאפשרו לנו לדבר ובנסיבות שיפשרו לי לכבוש אותך.


אני אוהבת אותך אסי, רק תדע את זה שגרמת לי להתאהב בך בקלות ושאתה גבר מושלם לדעתי.