כבר לא מה שהלב מרגיש אבל--> כנסו ותגיבו

עוצמת עיניים...רואה אותו


כשאני ערה - ופקוחת עיניים אני עדין


רואה רק אותו.אין לי יום,ואין לי


לילה שאותי לא עוזבת המחשבה.


אני מבולבלת,ולא יודעת למה..


רוצה ולא רוצה כך אני מרגישה.


האם זו אהבה שאליה חיכיתי?




ירד לי התאבון,רזיתי..


השתנתי,נהייתי יותר פגיעה.


התמונות בראשי רק נפרצות


עוד יותר אל ליבי הקטנטן.


ואותו הן לא עוזבות.




מרגישה מאוהבת,מרגישה מאושרת.


האושר של ליבי חפץ בו כבר


מומש בחצי דרכו.כשהחצי


השני ממש כמו רכבת דוהרת.


כן! גם הוא כבר לא שלי.




רק לא רוצה יותר פרידות


לא הולכת בדרכים אחרות


רק אליך רוצה...


רק לך ממתינה..