השיופי עולה באש/lili_me

כולנו גרים בבית עולה באש.


אנחנו נשרפים מבחוץ וכל היופי נעלם ולוחש


זה לא היופי זה האופי


אבל מי מקשיב לו?מבינים את זה רק אחרי שמתחזקת האמת.


אין מכבי אש להתקשר אליהם. אין דרך לצאת.


רק העיניים נשארות להסתכל החוצה בזמן שהאש שורפת את הבית


שורפת את היופי כמעט לעולמים


וזה בזמן שאחנו תקועים שם,לכודים בפנים.




 


השקט שאחרי הסערה..או שמא אגיד השריפה?!


השקט גובר ודוחק להביט אל המראה


צריך לקום..להתנקות מאבק ומשרידי השריפה


מביטה לעבר המראה..מנסה לראות אותי אבל אני רואה רק דרכה.


היופי שטיפחתי במשך שנים נעלם,ודמותי משתקפת כרוח בעולם


אינני מבינה למה במקום דמותי אני רואה רק רוח?!


צריך לחשוב, להבין ולהתנהג בקור רוח




 


ירד לי האסימון..דמעותיי עכשיו יורדות


שחכתי מהאופי במשך שנים כה אבודות


הרי מי מסתכל פנימה לתוכי?!


בזמן של היום רואים רק את יופיי


אני הייתי יפה יפה ועכשיו אני ריקה


לא נשאר בי עוד כלום..המחשבות נעלמו כי טיפחו רק דבר אחד..


והאופי הפנה לי גבו..הוא כנראה בעד


ריקנות מולחטת