אבודה

מרגישה לבד


לא מבין אותי אף אחד


מרגישה שכולם לא רואים


מרגישה שאותי לא אוהבים


צעד אחד הורס אנשים אהובים


צעד שני הורס, אותי


לעט לעט נופלת לתהום


בלי יכולת לעצור, בלי יכולת לבלום


רצה בלי לדעת לאן


בורחת, רק לא לראות אותם


באמונה כבר לא מאמינה


התקווה מזמן אותי נטשה


אהבה אותי רק הרסה


חברה הכי טובה בי בגדה


הנפש התאומה אותי עזבה


בלי יכולת להמשיך


בלי יכולת את החיים להשליך


תקועה באמצע בלי הבנה


תקועה, והכל בגלל אותה האהבה


פעם הייתי בורחת


היום גם את זה לא יכולה


את כל הזכרונות ממך כבר שוכחת


אבל את הכאב בלב לא מצליחה


האש לנקמה בלב שלי בוערת


מנסה לעצור הרי אני לא כמו אותה חברה


שלקחה לי אותך


מכאיבה לך וזה לא עוזר


הכאב נמשך וסיפוק אין יותר


 


לא מאמינה


מה קרה לי בגלל אותה אהבה


אשכח אותך


לא צריכה אותך


לא צריכה אהבה


לא צריכה תקווה


צריכה פשוט קצת מנוחה


קצת הבנה.