הבוקר היפה בחיי-חלק כ-הסוף/נופרוש המאמוש

"אופק נמאס
ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי"צעקתי

"מאמי תהיי חזקה,הכל יעבור"

"אתה מבין מה קורה??לא רק שהוא עבר לפה אני מגלה מיהם החברים שלי! תבין איזה אנוכית
רואה אותי בוכה ומתעלמת אני חברה שלה!!!!"

"אני יודע שהיא אנוכית"

"אז למה אתה איתה?"

"אני משתעשע"

"מההההה?"

"מה,מה??"

"אתה תפגע בה"

"תעשי לי טובה גם היא לא באמת אוהבת...בא לה לתת לי?סבבה,ותאמיני לי שהיא כבר
נתנה!"

"מההההההההההההה?" חשבתי אני נחנקת...

**

עברו להם הימים אופק ויעל נפרדו,אני ואופק התקרבנו,עדן ואני נהפכנו לחברים טובים
וגם עם תהילה התחברתי,אני ואופק נהיינו ביחד,עדן החמיא והחמיא,אך משו הפריע
לו..הרגשתי...

יום אחד פנתה אלי תהילה בבכי

"עדן....לא אוהב אותי,עדן.....אוהב אותך!"

"חחח מפתאום?איזה שטויות,עדן מת עליך!"

"לא הוא לא..הוא אמר לי שאותךה וא בחיים לא ישכח!"

"מאמי את טועה עדן אמר לי שהוא אוהב אותך"

"הוא אמר לך כדי שלא תדעי שהוא אוהב אותך נופררררר" אמרה לי התילה בבכי,

לא ידעתי מה להגיב לה...אולי היא צודקת????הרי אני עם אופק גם כדי לשכוח את
עדן,גמני לא הכי אוהבת את אופק,אולי באמת אנחנו צריכים לחזור אני ועדן?!

אופק באמת אחלה אבל הוא חבר טוב כזה הוא לא אחד לקשר רציני...

עזבתי את תהילה עומדת והלכתי לעדן,הוא הסתכל עלי ואני עליו,

"זה נכון או לא?זה נכון שאתה לא אוהב את תהילה??זה נכון שאתה אוהב אותי??"

"פחחחחח מה את חשה??" ליגלג עדן

"רק תענה לי בלי להרים תאף יותר מידי!"

"ואם אני יגיד לך שכן?אז?את הרי אוהבת את אופק"

הסתכלתי על עדן במבט הכי מתוק שלי.....ואמרתי לו:"אופק זה....."

פתאום עבר לידי אופק,

"עדן חכה שניה יש לי משו לסגור"

הלכתי לכיוון אופק,

"אופק תראה אני יודעת שאתה לא אוהב אותי,אני מרגישה שאנחנו חברים טובים ושאתה מרגיש
משו לתהילה,תגיד מה שתגיד אני מרגישה שגם היא אליך אתם מתאימים בו נסיים עם זה יפה"

אופק חייך אלי ואמר:"תודה שאת מבינה" אבל הוא לא הבין שאני זאת שצריכה להגיד לו
תודה...באתי ללכת לכיוון עדן אבל ראיתי אותו הולך,

"עדןןןןןןןןןןןןן" קראתי לו

"מה??"

"חכה שניההההההה"

עדן נעצר והלכתי אליו,

"אני ואופק גמרנו זה לא זה ביננו,אני יודעת שאתה ותהילה גרמתם,אני יודעת שאני רציכה
לבקש ממך סליחה ואני יודעת שקשה לך לסלוח אבל תבין עדן שאני אוהבת אותך הכי
שיששששששש אתה הבנאן הכי מתוק ומקסים שהכרתייייי

אתה לא תסלח לי??"

הוא הסתכל עלי ואמר:"נראה לך????????יפייפיה שלי כל כך חיכיתי לרגע שנשלים שזה
ייחזור בייננו"

אני ועדן התנשקנו נשיקה כל כך מתוקהההה בלי לשים לב שהמחנכת שלי מאחורינו."סליחה
אדון עדן"

"סולח המורה" ואני ועדן ברחנו כמו ילדים שובבים שמפחדים מעונש המורה הסתכלה עלינו
והמשיכה ללכת....עם היא תגמור איתנו בטוב?אני לא יודעת,אבל מה שחשוב זה שאני ועדן
שוב ביחד.....

באותו יום עדן ואני הלכנו לים,ישבנו על החולות ובנינו ארמונות ונהנו מאוד.....

ואז עדן רשם על החולות:"אני אוהב אותך" ואני רשמתי לו:"אני אוהבת אותך"

התנשקנו נשיקה כל כך טעימה ומתוקה....הסתכלנו אחד על השני וצחקנו ואז עדן הוציא
שרשרת מהכיס שלו ואמר לי:"זאת השרשרת שתשלים ביננו ותפגין את האהבה שלנו,שלא יהיו
יותר בגידות,או שקרים,ושנאהב לנצח"

"אני מסכימה" ישבתי עליו ונתתי לו נשיקה כל כך ארוכההההה הוא ענד לי את השרשרת
ואמר:"כמה שהיא מחמיאה לך יפיפייה...."



~הסוף~



אולי אהבתם,אולי בכיתם,ואולי סתם צחקתם...

הסיפור הוא אמיתי אך עם שמות בדויים,ולא כולו אמיתי,ז'תומרת הוא קרה לכל מיני אנשים
שאני מכירה וחיברתי את הסיפורים ויצא סיפור אחד.....

בקרוב אני יכתוב סיפור אמיתי שקרה לי,

אוהבת אותכם הכי שיששששש

נופרוש המאמוש