דימעה של בכי

אני רוצה לקפוץ, אני רוצה ליפול,

אני רוצה לסיים כבר את הכאב

אני רוצה כבר להגיע לקרקע, גם אם זה כואב,

אני כבר הרבה זמן מחכה שיהיה לי את הרגע,

אני כבר הרבה זמן מחכה,

לעמוד פה על הקצה, כמעט נופלת,

מחזיקה בטיפת החיים שנישארה,

מה הטעם להישאר פה תלויה?

כשאני יודעת שהאדמה כל כך קרובה?

נכון היא קשה, אבל כדאי לסיים עם זה ודי,

לעזוב, לשחרר, להרגיש לכמה שניות את הרוח על פניי,

להרגיש כמו ציפור בשמיים,

רגע לפני שאני צוללת לתוך שלולית של מים,

למה לבכות?

האם זה שווה את זה?

את כל הסבל שאני עוברת?

האם בשביל זה נוצרתי?

כמה כבר אני יכולה לסבול ממך,

כל היום בוכה ובוכה,

דיי כבר עם מה שאת עושה לליבי,

נימאס לי להיות דימעה של בכי,

אז תפסיקי לבכות וככה תעצרי גם את כאבי,

ככה אני לא יצתרך לזלוג לך על הללחי...