מילים צפות בעצב

מילים צפות בעצב


צפות מתוך מגע כאב


עניים זכות מסתכלות בחסד


והוא עדיין נשאר בודד


 


ראי, נפשי מולך זועקת


כאובת מצלקות עברה


מגינה על שקיבל בחסד


מה שנשאר מנשמתו הפצועה


 


נפתחים שעריו בחריקת בריחים


חומותיו קרסו, סוער הוא מבפנים


אש רגשותיו , עדיין שורפת


מרחיקה היא , עוד אחת כבר הולכת


 


האש אינה סימן לחיים?


כגלגל המתים לשם חוזרים


מחשבות קודחות , צחוקו משוגע


יהלום חבוי במערתו החשוכה