שוב הרסת

עבר לו חודש לאט לאט..


אותך הצלחתי לשכוח מעט


לא דיברנו עשינו הפסקה


היה לי טוב בלי לראות אותך..


אחרי חודש התחלנו להתכתב להשלים את החסר..


אך בליבי ידעתי שלראות אותך יהרוס הכול


לראות את פניך ישבור אותי מכול...


יצאתי נהנתי הכי בעולם..כבר חודש שלא צחקתי כך..


פתאום רואה אותך שם עומד..אומר שלום ומה קורה


אני אומרת פסדר מה איתך? אתה עונה אותו תשובה


מאותו שניה הכול השתנה..רציתי לבכות לברוח ומצד שני להיות איתך..


לא חיבקת לא נישקת..רק עמד ודיברת..לא התייחסת אליי ילדה


ילדה קטנה שרק היתה צריכה אותך..אף אחד היא לא רצתה חוץ מלהיות איתך!