עיניי שקד/lili_me

בשקט בשקט הדממה אותך עוטפת


אתה מסתכל בעייני בעיני השקד העוצרות בנשימה  שלך


לא מבין איך פתאום הפכתי לזרה איתך


ליבך רוצה לדבר אבל שפתייך לא זזות


אולי בגלל שאתה מפחד להדחות?




 


איך זה שפעם היה הכל פשוט


זה היה אני ואתה בלי שום טעות


חיינו לנו לנצח מדומה


ואף אחד מאיתנו לא רואה את השונה




 


לאט הבנתי שאני ואתה לא משלימים


ככל שהבנתי יותר ככה בכיתי למשך ימים


והיום, שאזכור לנצח, היה היום בו גילית גם אתה


שביחד זה לא יהיה איתי ואיתך




באותו יום הצעקות היו רבים


יותר מידי מהימים הקודמים


רבנו על כל מילה, בלי לשים לב שאנחנו באותה עמדה


החוסר תקשורת היה נוראי וכשחשבתי שאותך אהבתי


זה היה ברור שזהו


נגמר לי....