📚 סיפורי אהבה
+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 26
👁️
411 צפיות
💬
18 תגובות
"אנחנו חייבים לדבר באיזו זכות אתה עושה דבר כזה?! מי אתה חושב שאתה?!"
אמרתי לו.
"מה לא בסדר בזה?,לא אהבת את השלטים?".הוא שאל ברוך.
"זה נגמר ביננו אתה לא מבין?!".צעקתי עליו.
"לא אהבה לא יכולה להיגמר!,את לא יכולה לזרוק אותי ככה".עידן אמר
"צודק אני לא יכולה לזרוק משהו שאף פעם לא היה שלי".אמרתי לו בעיניים דומעות.
"מה?! מה את רומזת?!".הוא שאל
"שאף פעם לא הייתי רצינית בשבילך!!".עניתי לו
"איך הגעת לזה?!".הוא שאל בכעס
"אם אתה מוכן לוותר עליי בגלל שאני לא שוכבת איתך?!".צעקתי
"תביני אותי יש לי צרכים".הוא אמר ברוך.
"אז תדחוף אותם לתחת!!,יש לי מישהו ואני לא רוצה אחד שלא מוכן להבין אותי אז תלך
לעזאזל!".עניתי לו וטרקתי את הדלת
הלכתי ישר לחדר של עוז.
נכנסתי בלי לדפוק וירון דפק צרחה,הוא היה עם תחתונים.
התחלתי לצחוק."סליחה".אמרתי ויצאתי.
עוז ישר יצא אחריי."שנדבר?".הוא שאל בחיוך.
יצאנו לבחוץ ודיברנו סיפרתי לו על השיחה עם עידן אם אפשר לקרוא לזה שיחה.
הוא שמח."אז עכשיו אפשר להיות איתך?".הוא שאל בחיוך ענקי.
יכולתי לענות לו "כן" כמו שציפה לשמוע אבל רציתי יותר מזה.קרבתי את פניו אליי
ונישקתי אותו נשיקה ארוכה.
"אני רואה שכבר מצאת לך מישהו חדש".סינן עידן בקול כועס מאחורינו.
"כן והוא הרבה יותר טוב ממך".הגנתי על עוז
"יש לך בעיה איתנו?כי אם כן תגיד את זה דוגרי ותפתור את זה כמו גבר".אמר עוז
בעצבים.
עידן חשב לרגע."בוא עוז בוא נלך מפה".אמרתי לו
"אתה מפחדת ממני נכון?".שאל עידן בכעס.
"אני לא".עניתי בקול מרגיע ונשארתי במקום.
"אז למה את הולכת לאפס הזה?!,מי את חושבת שאת ככה לעזוב אותי?!,את כזאת מתוכננת
יודעת מה את רוצה לעשות וגם אני קורא את כל מה שתעשי".
הוא אמר והקפיץ לי את הדם.
"אתה באמת חושב שאתה יודע מה אני יעשה עכשיו?".שאלתי אותו בכעס.
"אני יודע הכול".הוא ענה
החטפתי לו כאפה.ת'כאפה של החיים שלו הוא היה בשוק וגם עוז.
"מה קרה אתה מופתע? אמרת שאתה יודע מה אני יעשה".אמרתי בכעס.
עידן לקח את הרגליים שלו והלך.
אני ועוז הלכנו חזרה לביתנים.עוז לא אמר כלום גם הוא היה בשוק.
נפרדנו בנשיקה והלכנו לישון.
בבוקר התעוררתי לשמע צרחות מהחדרים של הבנים.
רצתי החוצה וראיתי מלא אנשים מחוץ לחדר של מתן,שי ועידן.
נבהלתי.
"מה קרה?!".שאלתי ואף אחד לא ענה לי.
המשך יבוא
אמרתי לו.
"מה לא בסדר בזה?,לא אהבת את השלטים?".הוא שאל ברוך.
"זה נגמר ביננו אתה לא מבין?!".צעקתי עליו.
"לא אהבה לא יכולה להיגמר!,את לא יכולה לזרוק אותי ככה".עידן אמר
"צודק אני לא יכולה לזרוק משהו שאף פעם לא היה שלי".אמרתי לו בעיניים דומעות.
"מה?! מה את רומזת?!".הוא שאל
"שאף פעם לא הייתי רצינית בשבילך!!".עניתי לו
"איך הגעת לזה?!".הוא שאל בכעס
"אם אתה מוכן לוותר עליי בגלל שאני לא שוכבת איתך?!".צעקתי
"תביני אותי יש לי צרכים".הוא אמר ברוך.
"אז תדחוף אותם לתחת!!,יש לי מישהו ואני לא רוצה אחד שלא מוכן להבין אותי אז תלך
לעזאזל!".עניתי לו וטרקתי את הדלת
הלכתי ישר לחדר של עוז.
נכנסתי בלי לדפוק וירון דפק צרחה,הוא היה עם תחתונים.
התחלתי לצחוק."סליחה".אמרתי ויצאתי.
עוז ישר יצא אחריי."שנדבר?".הוא שאל בחיוך.
יצאנו לבחוץ ודיברנו סיפרתי לו על השיחה עם עידן אם אפשר לקרוא לזה שיחה.
הוא שמח."אז עכשיו אפשר להיות איתך?".הוא שאל בחיוך ענקי.
יכולתי לענות לו "כן" כמו שציפה לשמוע אבל רציתי יותר מזה.קרבתי את פניו אליי
ונישקתי אותו נשיקה ארוכה.
"אני רואה שכבר מצאת לך מישהו חדש".סינן עידן בקול כועס מאחורינו.
"כן והוא הרבה יותר טוב ממך".הגנתי על עוז
"יש לך בעיה איתנו?כי אם כן תגיד את זה דוגרי ותפתור את זה כמו גבר".אמר עוז
בעצבים.
עידן חשב לרגע."בוא עוז בוא נלך מפה".אמרתי לו
"אתה מפחדת ממני נכון?".שאל עידן בכעס.
"אני לא".עניתי בקול מרגיע ונשארתי במקום.
"אז למה את הולכת לאפס הזה?!,מי את חושבת שאת ככה לעזוב אותי?!,את כזאת מתוכננת
יודעת מה את רוצה לעשות וגם אני קורא את כל מה שתעשי".
הוא אמר והקפיץ לי את הדם.
"אתה באמת חושב שאתה יודע מה אני יעשה עכשיו?".שאלתי אותו בכעס.
"אני יודע הכול".הוא ענה
החטפתי לו כאפה.ת'כאפה של החיים שלו הוא היה בשוק וגם עוז.
"מה קרה אתה מופתע? אמרת שאתה יודע מה אני יעשה".אמרתי בכעס.
עידן לקח את הרגליים שלו והלך.
אני ועוז הלכנו חזרה לביתנים.עוז לא אמר כלום גם הוא היה בשוק.
נפרדנו בנשיקה והלכנו לישון.
בבוקר התעוררתי לשמע צרחות מהחדרים של הבנים.
רצתי החוצה וראיתי מלא אנשים מחוץ לחדר של מתן,שי ועידן.
נבהלתי.
"מה קרה?!".שאלתי ואף אחד לא ענה לי.
המשך יבוא





💬 תגובות (18)
אין מה לעשות אביך היה מלאך ומלאכים מקומם בשמיים תהייה חזקה ושימרי על אימך מכל משמר
מי יתן ולא תדעי עוד צער לעולם
אוהבת שלי
תחשבי על כל הנסיבות, אולי אם הוא היה נשאר חי את היית מאושרת וגם אמך אבל הוא לא בגלל סבל, אוליי אם הוא היה נשאר בחיים היה קורה לו משהו טראגי תחשבי על כל הניסובת האלה.. ותראי שיהיה בסר.. כאן בשביל עונה לאייסיי 277034897
אני מבינה אותך אני מבינה את הכאב אחי נפטר לפני שנה בערך הוא היה כול עולמי לפני שנפטר כול החיים שלי היו סביבו הוא היה נכה... ואני טיפלתי בו כאילו הוא חלק ממני..
הדמעות שלי לא מפסיקות לרדת ואני בוכה בשקט בשקט...
אני לא מדברת עליו כי כואב לי... אין יום שאני לא בוכה ואין יום שאני לא מסתירה את זה
נשמה אם אני מצליחה לזרום עם החיים גם את חייבתת השמחה נמצאת בתוכך בהתחלה זה יהיה משחק !!! אבל עם הזמן תלמדי לחיך בלי סיבה...
תזכרי!!!
אלהים קוטף אנשים כי יש לו סיבות משלו....
אבא שלך היה חולה... ועכיו הוא במקום טוב..-תחשבי עליו תחשבי רק על זה..
שלך ... שירן...
אני מקווה שהחיים רק יאירו לך פנים ותיהי חזקה!...
אין אפילו מיליםכדיי לומר..
שלך... שירי.
והיום היתה לו הזכרה של השנה... אני מזה מבינה אותך ויודעת בדיוק מה את עוברת...
ועוד שאני הייתי ממש קשורה אליו!!!!
אני מאחלת לך רק אושר באמת מכל הלב
את לא יודע כמהה שריגשת אותנו עכשיו..!!!אנחו מלאות צמרמורת..
מאמי אנחנו מקוות מתתגברי אל זה כי בעצם אליו החיים ואין מה לעשות..!!
אנשים מתים כי ואנשים באים ואין מה לעשות עם זה.!!
אוהבות אותך תמידד ומקקוות שתתגברי..!!
מיטל ומיכל.!!
ואני מבינה מה את עוברת
אבא שלי נפטר כשהייתי בת 14 ומאותו יום החיים שלי ישתנו
זה קרה בבום אחד והוא ניפטר מניתוח
אני יודעת שכל מילה שאני יגיד לא תקל על הכאב ולא תעזור במשהו
אבל שתדעי שהוא שומר עליך ומסתקל עליך מלמלעה
אז מאמי תני לו להיות גאה בך
ותעזרי לאמא שלך תיהי לצידה כי עכשיו היא פגועה
אני מקווה שעזרתי
"רק הטובים הולכים"
א*לנ*ת
אל תדאגייי הכל יסתדר בסוף...
שירוש=(
אין דבר כזה כמו אבא תרגישי טוב תרצי לדבר אי סי שלי:211-357-035
אין דבר כזה כמו אבא תרגישי טוב תרצי לדבר אי סי שלי:211-357-035
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות