הגבעה הירוקה

שם. על הספסל באמצע הגבעה הירוקה.

עצי איקליפטוס ונוף החוף והשפלה.

פרחי אביב, ונשר בשמיים... רוח בין צמרות עצים.

באותו מקום מבקר כבר שנים.

אם מסתכלים טוב, אפשר לראות מכאן ים.

שם מערבה – את רואה קו כחול בקצה עולם?

שימי ידך בידי, פלא תבל עם שער אדמדם.

כבר שנים שרציתי להביאך לכאן – לאי שם.

צחוקך העדין ומבטך החודר בקלות לנפשי,

גורמים למנגינת לב, מן אושר עמוק ופנימי.

בהנחת שפתותיך על שפתותיי את יוצרת...

פתיחת כותרת סגלגלה של רקפת.

תני לי להישאר איתך כאן לנצח.

פותח עייני... ויש חושך בשטח!!!

היא הייתה כאן. אני בטוח שהייתה.

"איפה את?"...

לא היית מעולם על הגבעה הירוקה...