בחיוך- אני עוזבת

איך הכל הפך אפור פתאום,

וכל המתיקות הפכה לטעם מר

למדתי רק להעריך היום,

מה שפעם נראה כל כך קר...

למה הכל נהיה אפור עכשיו,

אם אהבנו כל כך הרבה?

הריח שלך כבר את חדרי עזב,

ואין את המגע שלך יותר...

אני יודעת שטעינו הרבה

וגם רבנו

אבל יותר מכל

א ה ב נ ו

זה נגמר אפילו בלי שנשים לב

ועכשיו שאתה איתה זה הכי כואב

אנחנו כבר אפילו לא מדברים

ואני אפילו חושבת שאתה שונא אותי :

האהבה הזאת כל כך שינתה אותי

עכשיו אני עם אחר וזה מרגיש כל כך לא אמיתי

זה ירגיש נכון אם רק אתה תהיה איתי

"אני לא אשכח אותך לעולם, את היית לי מיוחדת

מתגעגע לימים שלנו יחד.."

כנראה ששוב שיקרת :|

למרות כל מה שאני עושה ומה שאני מראה

אני לא באמת שונאת אותך

ואני מאחלת לך טוב, כי אני אף פעם לא מאחלת רע

אני חושבת שאני תמיד יאהב אותך

אבל האהבה- כבר לא אותה אהבה

זה זמן למחוק את הדמעות ולהעלים את הכאב

תהיה בטוח שתמיד יהיה לך אצלי מקום בלב

אך זה נגמר וצריך לחייך עכשיו

כי היתה לי איתך תקופה מדהימהה

אין טעם להילחם יותר

האהבה שלנו נגמרה

בחיוך, אני עוזבת

תדע אני אוהבת

ולעולם לא אשכח.