האישה של חייך -בטעות..

עולם שלם של משוגעים, ואני בתפקיד הראשי.


רואה אותך ומתחרפנת, את שפיות דעתי מאבדת.


והכיצד אוכל להשאר שפויה לידך?


כשלהתקרב רק רוצה ואת מתרחקת...


הרי פעם היה נעים לך לצידי, לא מבינה דבר - יוצאת מדעתי...


אך זה שייך לעבר, הכל מובן היום וכבר נגמר.


את רחוקה מליבי, רחוקה מחיי, את האמא של האהבות שלי אך מאהבה השארת אותי יתומה...


האם קיימת עוד אהבה שכזאת? האם אוכל בעתיד כך שוב להרגיש ולהיות?


האם ארצה בשביל אחרת פרחים לקנות?


האם תסכימי אי פעם אהובתי להיות?


האם ארגיש צורך לפנק ולתת מעצמי בשביל אדם אחר?


האם האהבה הזאת אי פעם תסתדר???


אני לא הילדה שהייתי פעם- קחי בחשבון,


 דברים משתנים בחיים- החיים הם כמו מעון...


אני אדם שלמד אותך והפנים שנים את סיפורייך,


אם תתני לי הזדמנות - אולי אי פעם אוכל "בטעות" להיות האישה של חייך...