למרות הכל אני עוד אוהבת אותך...

איני יכולה לסבול יותר את הכאב.. הכאב שכל יותר בלבי מתרחב

הכאב בתוכי כל כך צורב, כל כך כואב...

נמאס לי מהכאב הזה, תגיד לי...לאן נעלמה השמחה?!

מה קרה לצחוק?! לאן ברח החיוך, האושר האהבה?!

אולי הכל עף ברוח...יחד עם תקוותי האחרונה...

התקווה האחרונה, שנהיה יחד, שנהיה יותר קרובים, יותר אוהבים...





תגיד לי איך אני אמורה להתגבר עלייך, כי אתה לא יוצא לי מהראש,

לעיתים מתחשק לי לרוץ ולחבק אותך, לחבק אותך ולא לעזוב לעולם, ובאותה שנייה, שאני אעזור את האומץ, הלוואי שהרגע הזה לא ייגמר לעולם,

לא מזמן הבנתי, שלא משנה מה תעשה, אני שלך, שלך לנצח, לא משנה כמה תפגע בי, או כמה תכאיב לי, אני תמיד אסלח לך,

נשמתי, ליבי, גופי וחיי שייכים אך ורק לך, זה כל כך פשוט... אני אוהבת אותך!,





אני חושבת עלייך בלי סוף, מוציאה על הנייר את כל החששות, הרגשות,

איני חשובה לך יותר...את זה אני יכולה בעינייך לראות,

מה קרה בינינו? מה השתנה? עכשיו לשנינו...כל כך רע...

למה הכל לא יכול לחזור כמו פעם...אני כל כך רוצה שנחזור להיות ידידים טובים,

אתה לא יודע שאני יודעת...על כל כך הרבה שקרים...שאתה אומר לי...ובסוף לי מתגלים!

אבל כנראה אני מתאמצת יותר מידי, אתה מבין...אני כבר לא עצמי,

אני מנסה את עצמי לשנות ולשנות, לא זוכרת בכלל איך הייתי פעם..איך זה יכול להיות?!



מה קרה לי? כמה זה מוזר...שום דבר כבר לא אותו דבר...

הכל שונה, את עצמי אני כבר לא מכירה ונמאס לי מזה!

ובגלל שאני כל כך רוצה להיות עצמי בחזרה, זה הופך לבעיה עוד יותר גדולה... כי אין לי מושג איך לעשות את זה...מה אני אמורה לעשות?! מה?!



אז אולי תגיד לי אתה...איך אני צריכה להתנהג, באיזו צורה?!

כי אתה אותי שינית, לא בכוונה...

אני הפכתי להיות מישהו אחר...יותר בוגר, אבל רק כי חשבתי שתאהב אותו יותר,

וכבר אין לי מושג איך לחזור לעצמי, לא זוכרת בגלל...מי הייתי? מי אני?

אתה אומר שהשתנתי, אבל במה? למה זו כל כך בעיה?!

תקבל אותי כמו שאני, כי בשבילך השתנתי מספיק, ואם אני אמשיך, אני בחיים לא אפסיק,

אבל קשה לי יותר מידי לאהוב אותך, כבר יצאה הנשמה.



אבל לך...לא אוכל יותר לחכות, כי אתה את זה לא רוצה , לא מבקש,

אני אתן לך את חייך בשקט לחיות, בלי עוד בעיות שאני מביאה לך, בלי עוד צרות.

אני אעזוב אותך לנפשך, עם אהבתך היחידה, אהבתך האמיתית, שיש בינכם באמת אהבה כה גדולה,

שלא בסדר שאני אהרוס אותה, ואנחנו...אנחנו נמשיך להיות ידידים, אני מקווה,

אתה חשוב לי יותר מידי כדי שאסכים בכזאת קלות, לגמרי לאבד אותך..

אז פה אסיים את המכתב, ממני אלייך, בתוספת חיבוקים והמון אהבה...

אני, שלמרות הכל...תמיד אוהב אותך...





עדי .י.