מתגעגעת. . .

מתגעגעת..

אני כל כך מתגעגעת.

מתגעגעת לאותם ימים שהיה לי עם מי להיות,

לאותם ימים שאם היה לי רע היה על מי לבכות.

אותם זמנים שהיה על מי לסמוך, את מי לחבק,

לגעת ולאהוב.

אני מתגעגעת להרגשה הזאת של הביחד,

להרגשה שאין בי פחד,

שהכל ידוע וכתוב,

הרגשה של לקום מחר בבוקר

ולדעת שהכל מושלם וטוב.

לדעת שיש שם מישהו,

שירים אותי על הרגליים, יחזיק חזק ולא יעזוב.

מישהו שירים אותי עוד לפני שנפלתי בכלל.

לדעת שהוא שם והוא שומר עליי,

הוא שם הוא מחבק ומסתכל עליי.

והוא מכיר אותי כל כך טוב, והוא מכיר את כל כולי.

ולדעת כבר שרע לי אז הוא תמיד איתי.

געגועים לאותם ימים..

שהיה עם מי להיות, לאן לברוח,

ועל מי לבכות...