אהובתי הקמבודית (פיטי)

אהבתי פעם אישה- היא אותי כבשה,
נגעה בי בשקיקה ופעמים ספורות נשקה.
רציתי עולם ומלואו לתת לה, לפנק, לקנות ורק לתת לה,
היא הייתה מיוחדת, הייתה מבינה לא מצאתי חסרונות רק מעלה.
הלב שלי צרח מאושר, היו לילות שלא רציתי שיעלה הבוקר- בנשמתי היא נגעה.
והיא מבוגרת ממני, ואני ילדה עודני, ועוד לא ידעתי אהבה.
היא נכנסה בסערה לחיי, הדירה שינה מאישוני ונתנה לי תשוקה,
תשוקה כה עזה אך חסרת מרכיב חשוב- חסרת אהבה.
ואלוהים רק יודע כמה שאהבתי, אלוהים יודע כמה התפללתי,
אלוהים רק יודע אם היא אותי אי פעם מעט אהבה.
מאז עד היום עברנו הרבה תהפוכות, חשבתי על מי היא ועל מי עלי להיות בכדי איתה להיות,
ואז הבנתי דבר חשוב: אלף טעויות איתה עשיתי, והטעות האחרונה בוודאי גם לא תהיה האחרונה
כי מה לעשות יש לי עוד 9000 טעויות לעשות כי אומרים שמליון טעויות יש באהבה...
אבל מכל טעות אני לומדת, מכל טעות לוקחת קצת ומשפרת,
כל יום מתבגרת, ומחדש אותה לומדת.
היא אהובתי היחידה- האמיתית,
יום אחד היא תראה אותי כמו שאני, אם תועיל בטובה את וילון השליליות עלי להסיט...
עשיתי טעויות ולא פעם אחת, וגם היא לא שה תמים אך לא איכפת לי כמעט.
כי מי קובע מי מושלם, ומי רוצה בת זוג מושלמת?
חגית, אני אוהבת אותך, ולמרות שאטעה עוד 9000 פעם כמעט,
דעי תמיד כי לנצח בליבי יש רק אחת...!!!
(((((את)))))))   - שלך לעד...   -אינדיאנית-