עם הזמן

עובר לו היום לאט לאט..הלילה קרב ובא..אך איני רוצה!כי כול פעם שגופי עייף ועיני מסתכלות מעלה אל השמיים הצבועים שחור..
נזכרת אני בך..מלאך שהיה ואיינו עוד איתי..מלאך היופי והטוב! בן אדם מקסים שעשה רק טוב ואותו רציתי לאהוב..
אך אני יושבת מסתכלת על השמיים ורוצה שתשמע..רוצה שתראה אותי כאן בוכה..חולמת עליך לידי..רוצה להירדם להתעורר ולגלות שאתה איתי!
 אך בבוקר קמה אני ליום חדש יושבת בכיתה בוהה בשמיים הצבועים תכלת וחושבת..איפה אתה עכשיו אהובי?! בוא לכאן..לצידי!..