תיכנסו ותגיבו שיר מרגש...

אני מרגישה שאין כבר טעם


אין לי בשביל מה לקום עוד פעם,


אני מרגישה שאלוהים שכח שאני כאן


ואולי הוא כבר רוצה אותי איתו שם..


קשה לי לצחוק, קשה לי לחייך


המילים כבר לא יוצאות והדמעות בורחות,


אני לא רוצה לבכות אך הן לא מפסיקות


המחשבות נודדות ולא עוצרות- הן אותי לא עוזבות


לא מוצאות דבר טוב שיוכלו בו לעצור


ורק מזכירות את הבעיות..


אין את מי לחבק ואין מי שיגיד שהכל יהיה טוב-


שעד החתונה זה יעבור,


אני שומעת את המלאכים לי קוראים


הם אומרים שאותי שם הם צריכים,


אולי זה המקום בו אהיה  מאושרת


ולא אצטרך להמשיך לחיות כאן כעיוורת


שמנסה לראות את הדרך אל האושר


אבל מוצאת רק את החושך...