אין לי תשובה. . .

אחרי שלא כתבתי כל כך הרבה זמן זה חוזר,

אני לא יודעת מה אני עושה כאן,

שנינו יודעים, כולם יודעים שזה חסר טעם...

אי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו,

לקחו לי אותך ואני? הלכתי איתו..

איך זה קרה? אף אחד לא יודע,

אני לעולם לא אבין, ואתה? בחיים לא תחשוב על זה.

קח את הכאב הזה ממני,

תוציא לי מהראש את כל הזכרונות.

נמאס לי לזכור הכל, לזכור ולא לשכוח.

נמאס לי לחשוב עליך, לחשוב ואז לצרוחח..

אני צורחת ושותקת, אני צוחקת ובוכה,

אני חיה ונושמת, אבל מפנים כבר חלשה..

ואין לי דרך, אין לי מוצא, אני חושבת,

אבל אין לי תשובה. . .