עוד מכתב מתוך אלפים שלא תקרא....(ניכתב לפני שנה בדיוק)!

לחיים שלי...!!!



יום חמישי היום שעה שתיים וחצי בצהריים. אני כותבת לך את המכתב הזה כשאני נימצאת בשדה התעופה בבוקרשט שברומניה, אני יושבת ומחכה שעות ולא מפסיקה לחשוב עליך. אני כותבת לך את המכתב הזה עם הרבה כאב, סבל ודמעות, דמעות שלא מפסיקות לרדת, כאב שלא רוצה לעבור וסבל שרק נימשך ונימשך... עוד שבועיים זה יהיה בדיוק שנה אחרי שניפרדנו... שנה שלמה שאני לא מצליחה להוציא אותך מהראש שלי, מהלב ומכל המחשבות... כל מה שאני אל עושה מזכיר לי אותך, אין לך מושג כמה שאני אוהבת אותך וכמה שאני מתגעגעת אליך. היום בלילה אני יהיה כבר בארץ... אני לא יודעת מה הולך לקרות ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות.. להתקשר אליך או לא להתקשר אני לא יודעת... אם לומר את האמת אני מאוד פגועה ממך... אין בנאדם בעולם הזה שהצליח לפגוע בי כמו שאתה הצלחת!!! אני יגיד לך מתי הצלחת לפגוע בי חזק... ביום שחברה שלך נכינסה אליי לאיסיקיו ודיברה איתי כשבעצם אתה היית איתה... אין לך מושג ואתה לא יודע כמה התאכזבתי ממך, אם להגיד לך משהו: אני חושבת שהתנהגת ממש כמו ילד קטן ולמרות הכל הכל בסוף כל הסיפור הזה אתה יצאת ז-ב-ל אפס אחד גדול.... אתה איתה כבר 3 חודשים בערך, ואני יודעת שאתה בכלל לא אוהב אותה, תשאל את עצמיך בטח: "איך היה כל כך בטוחה?". אז אני אומרת לך שאני מאוד בטוחה כי פעם זרקת לי על זה משהו לא במתכוון אבל זה ניפלט לך וגם הבת דודה שלך סיפרה לי כל מה שאמרת לה בקשר אליה... שאתה בכלל לא אוהב אותה ושהיא רק משגעת לך את השכל כל היום... אז מה, תגיד לי מה, למה, למה אתה צריך להיות עם משיהי שאתה בכלל לא אוהב, למה אתה צריך להיות עם משהי שלא טוב לך איתה???? בעצאם אני יודעת את התשובה מה אני בכלל שואלת אותך, אתה איתה כי כבר אחרי חודש שהפכתם לחברים היא התמסרה לך, בגלל זה, בטוח!!! אתה כל כך השתנת, זה לא אותו בנאדם שהיה איתי, לא אותו בנאדם שאני הכרתי... הפכת להיות בנאדם אחר, מגעיל יותר חזרת לתקופה שלפני 4 שנים לפני שהכרתי אותך, חזרת להיות הבנאדם הזה... חסר לב, חסר רגשות! כל כך כואב לי לחשוב עליך דברים כאלה, כואב לי לאהוב אותך... אני רוצה לשכוח אתה לא יודע כמה אני מקללת את היום הזה בו היכרתי אותך ואת היום הזה בו ניכנסת לי לחיים... מאותו יהום 27 לאפריל 2002 היום בו התחלנו את הקשר...! מאותו היום החיים שלי התהפכו, הפכתי להיות בנאדם אחר אם זה לטוב או לרע אין לי מושג, אני רק יודעת שכבר נימאס לי, נימאס לי מהכל!!! חשבתי שלפחות אם אני יתרחק ויטוס אני יצליח לשכוח אותך אבל ממש לא... להפך, אפילו חשבתי עליך יותר ויותר, לא עבר יום, לא עברה דקה ושנייה שלא חשבתי עליך וניזכרתי בך! אני יושבת עכשיו וניזכרת בכל התקופה היפה שהייתה לנו, אני ניזכרת בימים שהיית אומר שאתה כל כך אוהב, ניזכרת באותו היום שאמרת לי: "לא משנה מה יהיה את אצלי תמיד בלב ואותך תמיד אוהב". אני ניזכרת ברגעים שהייתי כל כך שבורה אתה היית שם בשבילי וגם כשההורים שלי גילו על הקשר אז אמרת לי: " אנחנו בגלל זה לא ניפרד, מבטיח!!!". אוף, אוף, אוף, נימאס לי... כואב לי לאהוב אותך ולחשוב עליך ולדעת בו זמנית שיש לך מישהי אחרת :-(... זה לא משנה מה אני יכתוב ומה אני יעשה שום דבר לא יוכל לתאר לך את גודל אהבתי... אז מה אני יגיד לך... אהבתי, אני אוהב, ותמיד אני אוהב... אותך אני אף פעם לא אשכח!!!



עברו כבר שנה ו-10 חודשים מהפרידה ועוד לא התלחתי למחוק אותך מהזיכרון שלי... מתגעגעת ואוהבת....