לפעמים...the last angel

ולפעמים, הכל מתפורר, קשה לאור ת'אחור.


לפעמים, הרגש חוזר, וקשה לא להביט אחור.


ואני שלווה, כואבת, שונה,


ואני עייפה, מהכל, רצה ישר אל תוך האפלה.


בעיניים עצומות, נאבדת בתוכך,


מבולבלת, כועסת, על עצמי, על חסרונך.


זה מוזר-איך יש אנשים שנכנסים ללב,


ואחרים כאילו בלתי נראים.


איך אדם אחד יכול לשנות את כל חייך,


בלעדיו, החיים היו נראים לגמרי שונים.


איך כל צעד שניקח-


יכול להפיל אותנו, או להרים.


איך יש משפטים שנחקקים בזיכרון,


וכאלו שמולנו סתם חולפים.