כשהכל נגמר...

כשהירח למעלה שולח חיוך המנסה לנחם


אני שואלת את עצמי איך זה ייתכן..


שככה בשניה אחת הכל נהרס


וכל האהבה שהייתה לנו, הלכה לעד


שואלת את עצמי אם חשבת עליי באותה שניה


שהרסת וקברת את כל מה שהיה


ואיך זה שאתה לא יוצא לי מהלב


הרי אתה לא שווה את כל הכאב!!


והתקווה שמצויה לה עמוק בליבי


שאומרת שיום יבוא והגלגל יתהפך


ושאתה תבוא את סליחתי לבקש


הרי אין זה נכון ושתינו זאת יודעים


כי החיים לא נעצרים.. הם ממשיכים..


ואת האהבה שלי אליך איתם הם לוקחים..


אהבתי, אוהבת ויאהב תמיד.  חן.