כבר לא יודעת

אני לא יודעת אם אני אוהבת אותך או שאני קשורה אלייך, הרי 4 שנים לא הולכים ברגל..


לפעמים אני נזכרת, אבל כל פעם מדחיקה את זה ולא נותנת לגעגועים להשתלט


נכון, אני זאתי שגמרה את הקשר, כי זה לא הסתדר..היו ככ הרבה מכשולים בדרך,


אני אישית לא יכולתי להתגבר על כל זה, למרות כל האהבה שלי אלייך


אבל יש לי הרגשה פנימית כזאת, שלא אהבת אותי באמת..אלא רק חיפשת מקלט אצלי


הרי רק שבוע לפני שנכנסת איתי לקשר, חברה שלך נפרדה ממך


אבל למה אמרת את מה שאמרת? למה גרמת לי לחשוב שזה נכון? שאתה באמת אוהב?


לא לימדו אותך שאסור לשקר?


שלא תחשוב לא נכון, אני לא מצטערת לרגע על מה שהיה בנינו, חיכיתי לזה ככ הרבה זמן..


חשבתי שזה יימשך הרבה יותר ממה שזה נמשך..כמו שאומרים-גודל הציפיות כגודל האכזבות


אף אחד לא יכול להתווכח עם המשפט הזה, בטח שלא אני


יש לי ככ הרבה לכתוב לך, אבל כל הדפים שבעולם לא יספיקו-


עדיין חושבת עלייך, כמעט תמיד!