אני בוכה. . .

אני בוכה, ואין לי הסבר.

אני צורחת, ואין על מה לדבר.

אני יודעת, אבל בפנים אין לי תשובה.

אני רוצה, אבל יודעת שלא יכולה.

הכל מתערבב, כבר לא נשאר דבר.

הכל כל כך שונה, לא מוכר.

תמיד היו בי ספקות,

תמיד חיפשתי תשובות לשאלות.

האם היית אמיתי? האם זה נגמר רק בגללי..?

למה פתאום אתה אחר?

למה עכשיו אתה חוזר??

כאילו אתה רוצה את הכל, אבל כלום.

כאילו אתה עוד שם, אבל כלום.

כאילו אתה פתאום שונה, אבל כלום.

וזה הכל בכאילו, זה הכל בצחוק,

הרי כמה זמן כבר יקח עד שאת הכל תמחוק?