לא עוזב אוותה !

היא הולכת ברחוב ,

ברחוב החשוך .

שומעת אמ-פי .

שומעת את השיר , שהוא שלח לה .

השיר הראשון שהוא הקדיש לה , במיוחד בישבילה .

זה היה עוד מזמן , לפני כמה חודשים .

כשהזמנים היו באמת יפים (:

וכשהיא עדיין חחייה בבועה , הייתה ילדה קטנה .

האמינה בו , האמינה באהבה .

אחרי הפרידה , היא היתבגרה .

אבל אתמול היא שמה לב , שהיא עדיין לא שכחה .

כשהיא שמעה ת'שיר , הדמעות התחילו ללזלוג .

והזיכרונות התחילו לרוץ בראשה .

איך הוא נישק , וחיבק .

היתיישבה על המדרגה שליד ביתה .

לא ילכה ללכת , לא לקום .

היא פשוט לא ידעה מה קרה .

היא הייתה מאוד עייפה , אחרי אימון .

היא ישבה ושמעה את השיר .

הדמעות לא הפסיקו לזלוג .

והיא היתחילה לשים לב שהיא לא שכחה אותו .

רק שמה את אהבתה אליו , במקום חשוך בלב .

במקוום .. שאפח'חד לא רוואה .

במקום לא כוואב .

אבל הוא עדיין אצלה , אצלה בלב .

עדיין לא ייצא .

וכבר עברו הרבה חודשים .

והרבה ימים עבברו .

אבל הוא עדיין בליבה .

לא מצצליחה להיתשתחרר ממנו .

ולתת לשני את אהבתה .

היא עכשיו רוצה מישהו אחר .

שאתמול הם היו ביחד , נהנו והיתחבקו ..

הם בקטע , היא אמרה .

אבל את הכישוף ?

היא לא שיחררה .

הוא לא יוצא מליבה , היא כבר משתגעת .

הוא לא יוצא מליבה , היא ניכנעת !

כל לילה היא בוכה , ומבקשת מה' שישחרר אותה !

הוא כאילו בליבה , יושב וצובט .

כמה שהם רחוקים , הם עדיין קרובים .

הוא אצלה , לא עוזב .

לא רוצה שהיא תהיה עם אחר .

אנוכי , אגואיסט , זה מי שיושב לה בלב !

כמה שהיא לא תרוץ , ולא תינסע .

כמה שהיא לא תטוס , אלפי קילומטרים ,

לא יעצרו , לא יבטלו .

לא יבריחו אותה ממנו , הוא יושב וצוחק .

יודע שהיא סובלת

יודע שהיא בוכה .

יודע שהיא רוצה את השני ., ולתת לו את אהבתה .

לא ועזב, לא נותן לה מנוח .

והיא בודדה , מחכה אותו האחד שישחרר אותה ממנו .

שישחרר שיבטל , שתיברח איתו .

כל כך מחכה , והזמן עובר .

ואני רואה , את אותה הילדה , כואבת ובוכה .

מבינה בעצם , שזאת אני .

שמתסתכלת במראה וכותבת על חיי .