אהוב שלי..אני ניפרדת מימך,והפעם לתמיד!..

אהובי,

אתה לא מבין כמה שאני רוצה להפרד מהתקופה שבה שקעתי בדיכאון..

שכל מחשבה הייתה עלייך :

אני רוצה להיפרד מהתקופה שהייתי ניפגעת ללא סיבה

אני רוצה להיפרד מכל דבר שקשור אלייך,

מהקול שלך שלא נשכח לעולם,מהפנים שלך..שתמיד היו בראשי,

מהחיוך שלך-שכל פעם הקסים אותי,

אני רוצה להתחיל בדף חדש,באוירה חדשה..

לא להיות תלוייה בך,לא לאהוב אותך.

רק אחרי כל האמת שעד עכשיו התכחשתי לה,

אני באמת מוכנה,אני באמת רוצה,אני באמת מרגישה,

צריכה,ואפילו חייבת-לשכוח ממך,לשכוח אותך.

להיפרד מכל דבר שמזכיר לי אותך!

להמשיך בחיי,גם אם זה כואב.

לבנות לעצמי דרך חדשה וטובה יותר..

להיפרד מהזיכרונות שעולים לי מכל שיר שמזכיר לי אותך,

להיפרד מכל הדברים שקושרים אותי לאוויר שאתה נושם.

גם אם אתה לא תאמין..כן,אני רוצה בזה!

בגללך,אני מרגישה שאני צריכה חופש..

למרות שאף פעם לא כלאת אותי,

למרות שאף פעם לא אהבת אותי,

למרות שאף פעם לא באמת הרגשת אותי והבנת אותי..

אני רוצה את החופש שלי!

את החופש לחיות את חיי בלי הזיכרונות והמחשבות עלייך..

אולי אני באמת לוקחת את כל זה קשה..אתה יודע?

אני מתכחשת לכל העובדות האלה,ושוקעת לתוך הזכרונות,

הרגעים היפים שלנו יחד |:

אף אחד לא באמת שומע...ויודע מה הולך לי בפנים ומה אני עוברת!

אף אחד לא יודע איך אני מפחדת לשכוח,ולהמשיך הלאה..

אף אחד לעולם לא יצליח להבין -עד כמה קשה לי עכשיו בין אנשים..

להתקרב אליהם,לסמוך עליהם,ולהאמין בהם.

אני רוצה לשכוח,אבל אני מרגישה חנוקה.

המרחק בנינו יעשה את שלו..בע"ה אני מקווה.

אבבל עד אז,אני ממשיכה לאהוב אותך

ולא נראלי שאי פעם אני יפסיק!





תגיבו אם בא לכם..

אוהבת