לוותר עלייך=>אני כתבתיי !

-בנות יצא לי קצת הרוך הפעם אבל זה מה שהיה לי על הלבב הייתי חייבת לפרוק את זה איפושהו,ואיפה עם לא כאן? מקווה שתוהבו את זה!

אוהבתת אתכן:-*



אני מתעוררת,שוב אותו בוקר,עם אותו הריח,עם אותה החשיבות

אני מתעוררת,מסתכלת על הפלאפון.אולי כדי לראות מה השעה

ואולי,כדי לבדוק עם חשבת עליי בלילה כמו שאני חשבתי עלייך

לא!,הכל כרגיל,על הצג אותה תמונה כמו תמיד וליידה השעה והתאריך

אבל שום הודעה חדשה ושום שיחה שלא נענתה.

אני מתיישבת ליד המחשב,מזיזה את העכבר כדי שהמסך יידלק,

ובליבי משאלה אחת שהמעטפה הקטנה שמבצבצת מקום הסמל של האייסיקיו, זאת הודעה ממך.

לא...זה לא ממך.קמה מהכיסא מאוכזבת.מה שוב?הרי אני כבר מצפ להודעה הזאת כמה חודשים והיא לא מגיעה,אז אני עדיין מתאכזבת?

אני לא יכולה יותר!-זהו היום אני יתחיל לשכוח אותך!,בטוח!, לא מתקרבת,לא מדרת,אפילו שלום לא אומרת!-

ככה אמרתי לעצמי,אבל בין להגיד לבין לקיים יש הרבה הבדל!,

ולא בגללי לא קיימתי!,בגלך!,

כי כשניפגשנו שוב הכל נהרס!לא אני ניגשתי,לא אני דיברתי,לא אני רציתי,אבל אני זאת ששוב ניפגע!

למה אתה לא נותן לי לוותר?אני מתקרחת ליום אחד זה מצליח אבל כניראה שבישבילך יום אחד,זה יום אחד יותר מידי,אתה מתקשר לשאול איפה אני ולמה לא באתי ושוב אותה תקווה שאולי לא הכול אבוד אולי גם אתה עדיין מרגיש,

וכולם אומרים לי שכל הערב התבאסתה וכל הערב רצית אותי ליידך,

ואני חושבת,אז אולי היום זה ישתנה,אולי היום הוא יבין שהוא צריך אותי כמו שאני אותו,אבל לא,

יום למחרת אני מתעוררת לאותו הבוקר כמו אתמול!

ואני מבינה=>אני לא יצליח לוותר עלייך עד שאתה תגיד לי שאתה וויתרת מזמן,ועכשיו תורי לוותר